תגית: תפיסה
-
האם הכל זה מודיעין ?
דיון על הפרדיגמה המודיעינית הנוכחית (עד ה-7 באוקטובר 2023 לפחות) פוסט זה הינו הראשון בסדרת פוסטים אשר יעסוק בהעמקה בנדון. לאבני היסוד שלנו בתחום זה וכן בתחומים האחרים בהם עוסק הבלוג. מהו פרויקט המודיעין הישראלי ? יש הקושרים את המודיעין למקצוע השני העתיק בעולם (הריגול). מקצוע זה הינו רכיב בפרויקט המודיעין בלבד. אפשר לקשור אותו…
-
מפגש בין פילוסופיות חיים – מספרים, רבותי מספרים
שיח שנסוב סביב מספרים הינו שיח טקטי ונשאר כזה. לא משנה מה הפורום של הדיון, אם הדיון הוא על מספרים אזי ההקשר (CONTEXT) הינו טקטי. לעיתים זו אכן מטרת הדיון אבל לעיתים עצם הדיון על מספרים מונע מהדיון להתפתח ללמידה ולגיבוש הבנות בהקשרים רלוונטיים יותר. הצורך לדייק, להראות שליטה, מושך לשיח על נתונים. לא סתם…
-
מפגש בין פילוסופיות חיים – לאיזו קטגוריה אתה שייך ?
"אם הייתי צריך לאפיין את מה שמגדיר את הגאונות האנושית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, הייתי מכנה זאת: היכולת להפוך את השונה למחלה ולחפש לו תרופה" דוד צור, האסטרטגיה שניצחה את הארנב, עמ' 63. כנגזרת מהצורך לדייק (ועקרון האוניברסאליות) החשיבה המערבית עוסקת בתיוג / הגדרה של כל דבר. דוד צור טען כי "ללא קטגוריות, איננו מסוגלים…
-
מפגש בין פילוסופיות חיים – היחס למופשט
על מנת לסכם במשפט את פרקטיקת החיים המערבית בהקשר תפיסת המציאות שהתפתחה מאז תפיסת הנאורות והגישה המודרנית: "אנו נוטים ללמוד את המדויק, את הפרטי, לא אתהכללי…אנחנו בזים למופשט" נאסים ניקולס טאלב היחס למופשט בא לידי ביטוי בכמות ההולכת וקטנה של סטודנטים במדעי הרוח באקדמיה, אבל גם כאמור בפרקטיקות חיים. להלן מספר דוגמאות לפרקטיקות אלה הנובעות…
-
-
אז מה כן מאפשר לגשר על הפער התפיסתי ?
במאמרו אודות ה-5 באוקטובר 1973 התייחס ברון לתפקיד המודיעין ומקומו של ראמ"ן דאז, אלי זעירא באפשרות לגשר על הפער. עפ"י ברון: התפקיד של המודיעין הוא לא לחזות את העתיד, אלא לעזור למקבלי ההחלטות לחשוב עליו (Nye, 1994). זעירא היה בעמדה מצוינת לבחון באופן ביקורתי את מערכת התפיסות הישראלית ולזהות את הפער בינה לבין המציאות שהתהוותה…
-
ועדת אגרנט – הנציחה את החוליים של התפיסה השגויה כיוון שאחזה באותה הפרדיגמה (ממוקדת מידע).
בסדרת פוסטים הבאים נעמיק בועדת אגרנט והשלכותיה על התפיסה הישראלית שהתמקדה במידע. פוסט זה הוא במסגרת ניתוח מלחמת יום כיפור – פרדיגמה אחרת. לפוסט הראשון בנושא. לאבני היסוד שלנו על רקע ההפתעה הבסיסית והשלכותיה על ישראל שלאחר המלחמה הפכו ועדת אגרנט והמלצותיה למעין סמן ימני ועוגן לתשובה על השאלה: מה לעשות, על מנת שהפתעה כזו…
-
תפיסה לעומת מידע בהקשרי המוכנות למלחמת יום כיפור
הסוגיות שציינו (מקומה של המגננה בתכנון הצה"לי, השלכות עומק סיני והתבטלות האיום הישיר על אזרחי ישראל) וחשיבות הדיון בהן לאור המציאות החדשה שנוצרה בעקבות מלחמת ששת הימים אינם קשורים למידע מודיעיני כזה ואחר והשלכותיהם על מלחמת יום כיפור ותוצאותיה אינן פחותות מהשפעת "כישלון ההתרעה" על אותה המלחמה. התפיסה לא תאמה את המציאות, ומידע נוסף או…
-
תפיסת מציאות וקונספציה
כשאנחנו אומרים "התפיסה הישראלית" איננו מתכוונים לאותה קונספציה מפורסמת. אנו מתכוונים לתפיסת המציאות הישראלית. הדימוי של ישראל ביחס לעצמה, ביחס ליריב וביחס לאופן בו תופס היריב את עצמו ואת ישראל. הפער בין התפיסה הישראלית לבין המציאות היה, להבנתנו, הגורם המרכזי לתדהמה / להפתעה הבסיסית. קונספציה לעומת זה עוסקת אך ורק ביריב. זה הגיון שהטלנו על…
-
ננו תיאולוגיה מבצעית – מידע לעומת תפיסה
מאז מלחמת יום כיפור, קיים מעין טקס קבוע בלוח השנה הישראלי. הטקס מתמקד בחשיפת עוד נתון על מחדלי המלחמה ההיא. פעם זה מסמך ופעם זו ידיעה, מי אמר למי באיזה עיתוי ביחס לשעה 1400 של ה-6 באוקטובר 1973. העיתונאי דורון רוזנבלום כינה זאת "ננו תיאולוגיה מבצעית",[1] ניתוח וחפירה בכל נתון ונתון על מנת לתת הסבר…