תגית: פילוסופיה מערבית

שיח שנסוב סביב מספרים הינו שיח טקטי ונשאר כזה. לא משנה מה הפורום של הדיון, אם הדיון הוא על מספרים אזי ההקשר (CONTEXT) הינו טקטי. לעיתים זו אכן מטרת הדיון אבל לעיתים עצם הדיון על מספרים מונע מהדיון להתפתח ללמידה ולגיבוש הבנות בהקשרים רלוונטיים יותר. הצורך לדייק, להראות שליטה,  מושך לשיח על נתונים. לא סתם…

"אם הייתי צריך לאפיין את מה שמגדיר את הגאונות האנושית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, הייתי מכנה זאת: היכולת להפוך את השונה למחלה ולחפש לו תרופה" דוד צור, האסטרטגיה שניצחה את הארנב, עמ' 63. כנגזרת מהצורך לדייק (ועקרון האוניברסאליות) החשיבה המערבית עוסקת בתיוג / הגדרה של כל דבר. דוד צור טען כי "ללא קטגוריות, איננו מסוגלים…

מתוך הצורך ביציבות, בידיעה ובשליטה, אחד הכלים המשמעותיים הוא התכנון. הפרקטיקה הנגזרת מהפילוסופיה המערבית היא שככל שנאסוף יותר מידע כך נבין יותר ומכאן נוכל אפילו לחזות ולעצב את העתיד. שיטת התכנון נגזרת מתוך כך. עפ"י התכנון המערבי כל תכנית היא בעלת התפתחות ליניארית ומכאן ניתן לתכנן כל שלב שלה עד השגת המטרה. מנגד, הפילוסופיה המזרחית…

על מנת לסכם במשפט את פרקטיקת החיים המערבית בהקשר תפיסת המציאות שהתפתחה מאז תפיסת הנאורות והגישה המודרנית: "אנו נוטים ללמוד את המדויק, את הפרטי, לא אתהכללי…אנחנו בזים למופשט" נאסים ניקולס טאלב היחס למופשט בא לידי ביטוי בכמות ההולכת וקטנה של סטודנטים במדעי הרוח באקדמיה, אבל גם כאמור בפרקטיקות חיים. להלן מספר דוגמאות לפרקטיקות אלה הנובעות…

טענה די רווחת היא כי מאמין אינו רציונאלי. הרי רציונאלי הינו האדם הפועל עפ"י שכלו. פרופ' אומן הגדיר רציונאליות: רציונליזם היא התנהגות המקדמת את מטרותיו של האדם, המטרה אינה נקבעת בהכרח באופן מושכל, אולם המבחן הרציונלי בודק אם הפעולה שננקטה מקדמת את אותה מטרה בצורה האידיאלית או לא האם פעילות מתוך אינטואיציה אינה פעילות רציונלית?…

פוסט זה הינו פוסט נוסף בסדרת הפוסטים העוסקים בשורשי תפיסת הביטחון והמודיעין. לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומים נוספים של הבלוג. הציונות, שאמנם הייתה תנועה חילונית, נוצרה על הקרקע של הציפייה המשיחית, שהייתה קיימת בעם ישראל אלפי שנים…אי אפשר להבין אותה ללא הרקע של הציפייה המשיחית. פרופ' ישראל קנוהל, מוסף הארץ, 27 בספטמבר 2017. אנחנו…

בבואו לתאר את המהפכה ההומניסטית והשלכותיה על חיינו עד היום, טען, פרופ' יובל נח הררי כי "הסיפור הדתי הגדול של העולם המודרני אינו אובדן האמונה באלוהים, אלא עליית האמונה באדם".[1]  להבנתנו, אין מדובר רק בתהליך של עליית האמונה באדם, אלא בכזה שהביא לדחיקה וצמצום מקומם של האל והדת, עד כדי הפרדתם מכלל תחומי החיים האחרים.…