תגית: מפגש בין תפיסות
-
1967 – 1973 – חיכוך עם היריב שמתמקד בערעור התפיסה
מלחמת ההתשה – פיתוח רעיון מערכתי לאתגור התפיסה הישראלית רבות דובר על התקופה שבין מלחמת ששת הימים לבין מלחמת יום כיפור. ההיסטוריון יואב גלבר טען שתקופת ההתשה "הכילה את כל האלמנטים שיביאו לטראומת יום כיפור: זלזול ביכולת המצרית, אי קריאת המפה, היעדר אסטרטגיית הגנה מסודרת והתבססות יתר על חיל האוויר ועל תמיכת האמריקאים". היכן הפער…
-
בואו נסכם את התפתחות התפיסה בין 1948 – 1967
התקופה הזו בין 1948 – 1967 הייתה תקופה שבה התפיסה האופרטיבית (ולא בהקשר של ביטחון לאומי) הוכיחה את עצמה פעם אחר פעם. הפיגומים עליה היא נבנתה (תרחיש מלחמת העצמאות) קיבלו חיזוקים ממבצע קדש (1956) וכמובן ממלחמת ששת הימים (1967). בפועל, נראה כי עצם הניצחון במלחמת העצמאות והמהלכים לעיצוב המרחב שננקטו בהקשר המדיני במהלכה הביאו להסרת…
-
מלחמת "ששת הימים" (1967) – חיזוק משמעותי של התפיסה, מדינות ערב נערכו להכרעת ישראל ובאמצעות הכרעה החזרנו את ההרתעה שנחלשה
האירועים סביב מלחמת ששת הימים ותקופת ההמתנה (מאי 1967) הם שוב דוגמא לעלייה ברמת חיכוך (שאומנם אינו רק פיזיקאלי). בספטמבר 1967, הסביר רבין כי: הרקע לפרוץ המלחמה היה המצב הבלתי נורמלי שבו אנו חיים 19 שנים, והנובע מאי השלמה של מדינות ערב עם קיום ישראל, והימצאותן במצב לוחמה נגדנו. מצרים, שנקטה ב-10 שנים האחרונות מדיניות…
-
פער בין שתי תפיסות – עפ"י משה דיין
לצד התפתחותה של ישראל כגורם משפיע בזירה האזורית (ראו מבצע קדש לדוגמא), כבר ב-1959, נראה שמשה דיין הבחין כי קיים פער בין שתי תפיסות – התפיסה המערכתית הערבית אל מול זו הישראלית, כך: ביננו ובין הערבים שורר מצב של "לא מלחמה ולא שלום". ולכאורה מצב זה מוסכם ע"י שני הצדדים. אבל הערבים, או המצרים מוכנים…
-
1953 – 1967 – כיצד ההיסט בא לידי ביטוי ?
כבר מראשית שנות החמישים החלו תקריות בגבולות השונים (עם סוריה, ירדן ומצרים) של מדינת ישראל להביא לחיכוך ברמות משתנות. עיקר המענה היה "פעולות תגמול" בתגובה לפגיעה באזרחי מדינת ישראל וחיילי צה"ל. כמענה למגבלות הסכמי שביתת הנשק (לאחר מלחמת העצמאות) בהקשר החזקת סד"כ צבאי בסיני, הקימה מצרים כוח שיטור פלסטיני בפיקוד מצרי. החל משלהי שנת 1954…
-
שנות החמישים והשישים – התפתחות ההיסט בין התפיסות (הישראלית לעומת זו של היריבים)
נחזור לתהליך הלמידה של בן גוריון ב-1953. מהות תהליך הלמידה אז היה על מנת "ללמוד מחדש המצב בצבא וצורכי הביטחון במובן הצר והרחב".[1] כלומר 4 שנים לאחר המלחמה בן גוריון החליט לבחון מחדש את הרלוונטיות של המענה ביחס לתרחיש מסוים. מתוך הטקסט נראה כי המסמך המיתי של בן גוריון בחן את האתגרים של צה"ל ומכאן…
-
תפיסת הביטחון הנוכחית הביאה הישגים אבל… (למה אנחנו מתכוונים באומרנו שתי תפיסות)
במבט לאחור נראה כי התפיסה הישראלית הביאה הישגים רבים למדינה (לאו דווקא צבאיים). מספיק שנביט על מדינת ישראל וההספק שלה בקצת יותר משבעים שנות קיומה. כן, כנראה ישנה עוד הרבה עבודה, אבל ההישגים במגוון תחומים נובעים בין היתר מרכיבי התפיסה הישראלית הרווחת – המיקוד בטכנולוגיה, במדע ובמידע והביקורתיות הישירה בכל תחום ונושא. סדרת פוסטים זו…
-
"שלח לי שקט" או כמה מילים על "וילה בג'ונגל" – על תפיסת העימות הישראלית לעומת התפיסה של היריבים של ישראל
סדרת פוסטים זו תעסוק בנושא שבנדון. במפגש בין שתי תפיסות בהקשרי העימות בין ישראל ליריבים המרכזיים. לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומים נוספים בהם עוסק הבלוג. ביטחון לאומי אינו עוסק בהכרעת היריב או בהרתעתו. בכלל, המיקוד ברכיב האופרטיבי הצבאי בתחום זה הופך את הדיון לחד ממדי. טענה שנשמעת לא פעם כנגד המדינאים בארצנו היא שאין…