תגית: מפגש בין תפיסות

נחזור לדבריו של משה דיין מ-1959: על מה הדגש ? שואל דיין. הדגש הינו החיכוך. חיכוך אינו שווה מלחמה. הוא לא חייב להביא לכדי מלחמה. לא כל פיגוע הוא מלחמה. מיסקלקוציה אותה תיאר דיין אינה קיימת באמת אם שני הצדדים אינם רוצים במלחמה. מעת לעת יהיו רמות שונות של חיכוך אבל מלחמה אינה חייבת להתרחש.…

חיכוך ולא מלחמה – מב"מ והפער בה התפיסה של תנועות ההתנגדות הוא בכאן ועכשיו. בניהול משוואות העימות במסגרת המערכה המתמשכת. אין חלוקה לשגרה ומלחמה אלא העימות הוא מתמשך ורמת החיכוך תגיע לכדי מלחמה  כתוצאה מבחירה ישראלית. מלחמה אינה פונקציה מבחינת ההתנגדות כיון שהיא לא משרתת את הרעיון האסטרטגי שלה של שחיקת / ערעור התקווה הישראלית. …

מאבק מתמשך – משוואת ככלי לעומת שאיפה לפתרון, הכרעה מהות העיקרון המשוואות מצד היריבים המרכזיים שלנו (חמאס, חזבאללה ואף איראן) היא קביעת כללי עימות ובעיקר בהירות אסטרטגית. מבחינת תנועות ההתנגדות כללי העימות נאמרים ומונחים על השולחן בגלוי על מנת שלא להפתיע את ישראל וכך לגרום לה לצאת מגבולות המערכה המתמשכת. עיקרון זה אינו חידוש של…

עימות מתמשך, נצחי לעומת עימות חולף תפיסת העימות של היריבים המרכזיים הינה תפיסת עימות מתמשך ואין בה כך נראה, חלוקה למצבי שח"ם – שגרה, חירום ומלחמה או מב"מ. היא מבוססת חיכוך ולמידה ואינה רואה במפגשים בעלי חיכוך בעצימות כזו  או אחרת  ככלי של הכרעה או פתרון, אלא כאבן דרך בעימות מתמשך. לכן, מלחמה יזומה אינה…

פוסט זה הינו ממשיך את הצגת המפגש בין תפיסת העולם של תנועות הפועלים עפ"י תפיסת מקאומה לבין התפיסה הישראלית. לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומים האחרים של הבלוג. מאבק על השפעה – פגיעה באינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל לעומת מיקוד בהקשר הצבאי בלבד גורמי הכח הפועלים תחת רעיון זה רוצים ושואפים להפוך את עמיהם ותרבותם…

באופן כללי ומסכם – השיח הישראלי התמקד במידע ולא במה השתנה. ההשלכות של מלחמת יום כיפור (בין היתר הטראומה שחוותה המדינה והדגש על הכישלון בהתרעה) הביאו למיקוד בתרחיש של מתקפת פתע נוספת מצד צבא סוריה (שהפך ליריב המרכזי לאחר הסכם השלום עם מצרים). כיצד נמנע מתקפת פתע נוספת ? שוב נתמקד במידע ואיסופו. במקביל, שנות…

בפקודה לכוחות המזוינים המצריים שהופצה בתחילת אוקטובר 1973 הדגיש סאדאת את האסטרטגיה המצרית שמהותה ערעור תפיסת הביטחון הישראלית. הוא לא עסק במה הסבירות להצלחת המהלך המצרי, אלא בנה מהלך שמהותו ערעור התפיסה הישראלית והצלחתו תלויה ב-24 שעות הראשונות של המהלך: אם לסכם עד כאן, בניגוד לשנים 1948 – 1967 בהן התפיסה הישראלית קיבלה רק חיזוקים…

המשולש בתפיסת הביטחון הישראלית (הרתעה, התרעה, הכרעה) עמד במוקד הדיונים טרם מלחמת יום כיפור. הוא בא לידי ביטוי בדיונים אודות סאדאת ומידת הרתעתו (בדומה לניתוח אודות נאצר ומלחמת ששת הימים), במיקוד הדיונים ביכולת ההתרעה של ישראל אל מול מהלך התקפי מצרי וכמובן בתפיסה ההתקפית של צה"ל להכריע כל מהלך התקפי מצרי ע"י הסד"כ הסדיר. בעוד…

הייחודיות של מלחמת ההתשה הינה בעובדה שזו הייתה הפעם הראשונה שבה מתערערת בפועל תפיסת הביטחון הישראלית. יש שישר יקפצו וישאלו מה התערער ? הרי הגענו להפסקת אש בזכות מהלכיה של מדינת ישראל (תקיפות משמעותיות של חיל אוויר ועוד) אך כאן בדיוק הדיון. מהלכים טקטיים טובים ככל שיהיו לא מעידים על התמודדות עם הרעיון המערכתי של…