תגית: מלחמת יום כיפור

באופן כללי ומסכם – השיח הישראלי התמקד במידע ולא במה השתנה. ההשלכות של מלחמת יום כיפור (בין היתר הטראומה שחוותה המדינה והדגש על הכישלון בהתרעה) הביאו למיקוד בתרחיש של מתקפת פתע נוספת מצד צבא סוריה (שהפך ליריב המרכזי לאחר הסכם השלום עם מצרים). כיצד נמנע מתקפת פתע נוספת ? שוב נתמקד במידע ואיסופו. במקביל, שנות…

המשולש בתפיסת הביטחון הישראלית (הרתעה, התרעה, הכרעה) עמד במוקד הדיונים טרם מלחמת יום כיפור. הוא בא לידי ביטוי בדיונים אודות סאדאת ומידת הרתעתו (בדומה לניתוח אודות נאצר ומלחמת ששת הימים), במיקוד הדיונים ביכולת ההתרעה של ישראל אל מול מהלך התקפי מצרי וכמובן בתפיסה ההתקפית של צה"ל להכריע כל מהלך התקפי מצרי ע"י הסד"כ הסדיר. בעוד…

במאמרו אודות ה-5 באוקטובר 1973 התייחס ברון לתפקיד המודיעין ומקומו של ראמ"ן דאז, אלי זעירא באפשרות לגשר על הפער. עפ"י ברון: התפקיד של המודיעין הוא לא לחזות את העתיד, אלא לעזור למקבלי ההחלטות לחשוב עליו (Nye, 1994). זעירא היה בעמדה מצוינת לבחון באופן ביקורתי את מערכת התפיסות הישראלית ולזהות את הפער בינה לבין המציאות שהתהוותה…

פוסט זה הינו המשך לפוסט הקודם. לפוסט הקודם בנושא ועדת אגרנט לכל אתגר, אופרטיבי – טקטי – שמידע הוא רכיב מרכזי במענה לו, המכונה האמ"נית הינה מכונה מהטובות בעולם, אם לא הטובה שבהן. מלחמת יום כיפור (בדומה לאתגרים אחרים העומדים אל מול מדינת ישראל מאז המלחמה) לא הייתה אתגר אופרטיבי במהותו. המשך המיקוד בסוגיית ההתרעה…

כשאנחנו אומרים "התפיסה הישראלית" איננו מתכוונים לאותה קונספציה מפורסמת. אנו מתכוונים לתפיסת המציאות הישראלית. הדימוי של ישראל ביחס לעצמה, ביחס ליריב וביחס לאופן בו תופס היריב את עצמו ואת ישראל. הפער בין התפיסה הישראלית לבין המציאות היה, להבנתנו, הגורם המרכזי לתדהמה / להפתעה הבסיסית. קונספציה לעומת זה עוסקת אך ורק ביריב. זה הגיון שהטלנו על…

מאז מלחמת יום כיפור, קיים מעין טקס קבוע בלוח השנה הישראלי. הטקס מתמקד בחשיפת עוד נתון על מחדלי המלחמה ההיא. פעם זה מסמך ופעם זו ידיעה, מי אמר למי באיזה עיתוי ביחס לשעה 1400 של ה-6 באוקטובר 1973. העיתונאי דורון רוזנבלום כינה זאת "ננו תיאולוגיה מבצעית",[1] ניתוח וחפירה בכל נתון ונתון על מנת לתת הסבר…

בסדרת הפוסטים הבאה נתעמק בניתוח אחר של מלחמת יום כיפור. לאבני היסוד שלנו בתחום זה לחצו כאן. "מדינת ישראל יצאהנכה ממלחמת יום כיפור. למדינה יש גוף, יש נפש, יש רוח פעולה ויש אנשים. הנכותהנפשית של ישראל מהמלחמה נשארה עד היום" שלמה ענבר, שימש כקצין קשר ראשי במלחמת יום כיפור. מתוך חן קוטס, "נחיתה  אל התופת",…

אז נתחיל עם השאלה עימה סיימנו את הפוסט הקודם – אם השיטות והכלים של הסביבה הטקטית – אופרטיבית אינם רלוונטיים להתמודדות עם אתגרים סבוכים, עם הפתעות בסיסיות, אזי מה כן ? להבנתנו למידה בסיסית ופיתוח כלים תפיסתיים / גנריים היא הגישה הרלוונטית מה מהות הגישה בהקשרי הפתעה בסיסית ? הפתעות יכולות להתרחש, הן מתרחשות כל…