תגית: מידע

סדרת פוסטים זו תעמיק באבן יסוד למידה ומנגנון למידה מתמשכת. לאבני הבניין שלנו כפי שיהודה עמיחי אמר "פתוח סגור פתוח. זה כל האדם".[1]  אנחנו משאירים את הדברים פתוחים לקורא. אנחנו לא מנסים לסגור את המסע או לסכמו. המציאות והחיים יביאו לתובנות חדשות. בסדרת פוסטים זו לא נציע בד"ח (בדיקות חיוניות) או צ'קליסט שמביאים לפתרון. אין…

המפגש בין תפיסות העולם מחדד להבנתנו את הפער ואת ההיסט.  העמדת שתי התפיסות זו מול זו, (הישראלית לעומת תפיסת ההתנגדות) מחדדת להבנתנו את הפער. במובנים מסוימים הוא תמונת מראה לשער הראשון בספר שעסק בהשלכות תפיסת המציאות תחת הנחות תפיסת הנאורות (הפילוסופיה המערבית) לעומת אלה החיים תחת הנחות היסוד של הפילוסופיה המזרחית.   נתחיל בהצגת תפיסת…

שיח שנסוב סביב מספרים הינו שיח טקטי ונשאר כזה. לא משנה מה הפורום של הדיון, אם הדיון הוא על מספרים אזי ההקשר (CONTEXT) הינו טקטי. לעיתים זו אכן מטרת הדיון אבל לעיתים עצם הדיון על מספרים מונע מהדיון להתפתח ללמידה ולגיבוש הבנות בהקשרים רלוונטיים יותר. הצורך לדייק, להראות שליטה,  מושך לשיח על נתונים. לא סתם…

מתוך הצורך ביציבות, בידיעה ובשליטה, אחד הכלים המשמעותיים הוא התכנון. הפרקטיקה הנגזרת מהפילוסופיה המערבית היא שככל שנאסוף יותר מידע כך נבין יותר ומכאן נוכל אפילו לחזות ולעצב את העתיד. שיטת התכנון נגזרת מתוך כך. עפ"י התכנון המערבי כל תכנית היא בעלת התפתחות ליניארית ומכאן ניתן לתכנן כל שלב שלה עד השגת המטרה. מנגד, הפילוסופיה המזרחית…

במאמרו אודות ה-5 באוקטובר 1973 התייחס ברון לתפקיד המודיעין ומקומו של ראמ"ן דאז, אלי זעירא באפשרות לגשר על הפער. עפ"י ברון: התפקיד של המודיעין הוא לא לחזות את העתיד, אלא לעזור למקבלי ההחלטות לחשוב עליו (Nye, 1994). זעירא היה בעמדה מצוינת לבחון באופן ביקורתי את מערכת התפיסות הישראלית ולזהות את הפער בינה לבין המציאות שהתהוותה…

כשאנחנו אומרים "התפיסה הישראלית" איננו מתכוונים לאותה קונספציה מפורסמת. אנו מתכוונים לתפיסת המציאות הישראלית. הדימוי של ישראל ביחס לעצמה, ביחס ליריב וביחס לאופן בו תופס היריב את עצמו ואת ישראל. הפער בין התפיסה הישראלית לבין המציאות היה, להבנתנו, הגורם המרכזי לתדהמה / להפתעה הבסיסית. קונספציה לעומת זה עוסקת אך ורק ביריב. זה הגיון שהטלנו על…

מאז מלחמת יום כיפור, קיים מעין טקס קבוע בלוח השנה הישראלי. הטקס מתמקד בחשיפת עוד נתון על מחדלי המלחמה ההיא. פעם זה מסמך ופעם זו ידיעה, מי אמר למי באיזה עיתוי ביחס לשעה 1400 של ה-6 באוקטובר 1973. העיתונאי דורון רוזנבלום כינה זאת "ננו תיאולוגיה מבצעית",[1] ניתוח וחפירה בכל נתון ונתון על מנת לתת הסבר…

בסדרת הפוסטים הבאה נתעמק בניתוח אחר של מלחמת יום כיפור. לאבני היסוד שלנו בתחום זה לחצו כאן. "מדינת ישראל יצאהנכה ממלחמת יום כיפור. למדינה יש גוף, יש נפש, יש רוח פעולה ויש אנשים. הנכותהנפשית של ישראל מהמלחמה נשארה עד היום" שלמה ענבר, שימש כקצין קשר ראשי במלחמת יום כיפור. מתוך חן קוטס, "נחיתה  אל התופת",…

פוסט זה הינו בהמשך לפוסטים בהקשרי מידע ותפיסה וכיצד למנוע הפתעות בסיסיות. לאבני היסוד שלנו בנושא זה ובתחומים נוספים לחצו כאן. על מנת לחדד את נושא המידע והתפיסה נעזר בראיון עיתונאי של ד"ר צבי לניר שתיאר מה הוביל אותו למחקר (המכונן בראייתנו): ברברה וולשטטר הייתה זו שבאמצעות מחקרה ("אותות ורעשים") אודות הפתעת פרל הרבור (1941)…