תגית: התרעה

המשולש בתפיסת הביטחון הישראלית (הרתעה, התרעה, הכרעה) עמד במוקד הדיונים טרם מלחמת יום כיפור. הוא בא לידי ביטוי בדיונים אודות סאדאת ומידת הרתעתו (בדומה לניתוח אודות נאצר ומלחמת ששת הימים), במיקוד הדיונים ביכולת ההתרעה של ישראל אל מול מהלך התקפי מצרי וכמובן בתפיסה ההתקפית של צה"ל להכריע כל מהלך התקפי מצרי ע"י הסד"כ הסדיר. בעוד…

סדרת פוסטים זו תעסוק בנושא שבנדון. במפגש בין שתי תפיסות בהקשרי העימות בין ישראל ליריבים המרכזיים. לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומים נוספים בהם עוסק הבלוג. ביטחון לאומי אינו עוסק בהכרעת היריב או בהרתעתו. בכלל, המיקוד ברכיב האופרטיבי הצבאי בתחום זה הופך את הדיון לחד ממדי. טענה שנשמעת לא פעם כנגד המדינאים בארצנו היא שאין…

"יהיה לי ערב אחר ויהיה לי בוקר אחר ובין שניהם יהיה לי לילה שלא ייזכר" חווה אלברשטיין, "ערב אחר" טענה – בניגוד לפרדיגמה הנוכחית – לא ניתן להתריע / לאתר מראש התהוות / תפניות בתחילת התהוותן: איתי ברון (רח"ט מחקר לשעבר) טען במהלך הרצאה כי "יש אתגר התהוות. התופעות במזרח התיכון פשוט אירעו. בלי תכנון…

כשאנחנו אומרים "התפיסה הישראלית" איננו מתכוונים לאותה קונספציה מפורסמת. אנו מתכוונים לתפיסת המציאות הישראלית. הדימוי של ישראל ביחס לעצמה, ביחס ליריב וביחס לאופן בו תופס היריב את עצמו ואת ישראל. הפער בין התפיסה הישראלית לבין המציאות היה, להבנתנו, הגורם המרכזי לתדהמה / להפתעה הבסיסית. קונספציה לעומת זה עוסקת אך ורק ביריב. זה הגיון שהטלנו על…

מאז מלחמת יום כיפור, קיים מעין טקס קבוע בלוח השנה הישראלי. הטקס מתמקד בחשיפת עוד נתון על מחדלי המלחמה ההיא. פעם זה מסמך ופעם זו ידיעה, מי אמר למי באיזה עיתוי ביחס לשעה 1400 של ה-6 באוקטובר 1973. העיתונאי דורון רוזנבלום כינה זאת "ננו תיאולוגיה מבצעית",[1] ניתוח וחפירה בכל נתון ונתון על מנת לתת הסבר…

בסדרת הפוסטים הבאה נתעמק בניתוח אחר של מלחמת יום כיפור. לאבני היסוד שלנו בתחום זה לחצו כאן. "מדינת ישראל יצאהנכה ממלחמת יום כיפור. למדינה יש גוף, יש נפש, יש רוח פעולה ויש אנשים. הנכותהנפשית של ישראל מהמלחמה נשארה עד היום" שלמה ענבר, שימש כקצין קשר ראשי במלחמת יום כיפור. מתוך חן קוטס, "נחיתה  אל התופת",…