תגית: הרתעה

בפקודה לכוחות המזוינים המצריים שהופצה בתחילת אוקטובר 1973 הדגיש סאדאת את האסטרטגיה המצרית שמהותה ערעור תפיסת הביטחון הישראלית. הוא לא עסק במה הסבירות להצלחת המהלך המצרי, אלא בנה מהלך שמהותו ערעור התפיסה הישראלית והצלחתו תלויה ב-24 שעות הראשונות של המהלך: אם לסכם עד כאן, בניגוד לשנים 1948 – 1967 בהן התפיסה הישראלית קיבלה רק חיזוקים…

המשולש בתפיסת הביטחון הישראלית (הרתעה, התרעה, הכרעה) עמד במוקד הדיונים טרם מלחמת יום כיפור. הוא בא לידי ביטוי בדיונים אודות סאדאת ומידת הרתעתו (בדומה לניתוח אודות נאצר ומלחמת ששת הימים), במיקוד הדיונים ביכולת ההתרעה של ישראל אל מול מהלך התקפי מצרי וכמובן בתפיסה ההתקפית של צה"ל להכריע כל מהלך התקפי מצרי ע"י הסד"כ הסדיר. בעוד…

הייחודיות של מלחמת ההתשה הינה בעובדה שזו הייתה הפעם הראשונה שבה מתערערת בפועל תפיסת הביטחון הישראלית. יש שישר יקפצו וישאלו מה התערער ? הרי הגענו להפסקת אש בזכות מהלכיה של מדינת ישראל (תקיפות משמעותיות של חיל אוויר ועוד) אך כאן בדיוק הדיון. מהלכים טקטיים טובים ככל שיהיו לא מעידים על התמודדות עם הרעיון המערכתי של…

סדרת פוסטים זו תעסוק בנושא שבנדון. במפגש בין שתי תפיסות בהקשרי העימות בין ישראל ליריבים המרכזיים. לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומים נוספים בהם עוסק הבלוג. ביטחון לאומי אינו עוסק בהכרעת היריב או בהרתעתו. בכלל, המיקוד ברכיב האופרטיבי הצבאי בתחום זה הופך את הדיון לחד ממדי. טענה שנשמעת לא פעם כנגד המדינאים בארצנו היא שאין…

כשאנחנו אומרים "התפיסה הישראלית" איננו מתכוונים לאותה קונספציה מפורסמת. אנו מתכוונים לתפיסת המציאות הישראלית. הדימוי של ישראל ביחס לעצמה, ביחס ליריב וביחס לאופן בו תופס היריב את עצמו ואת ישראל. הפער בין התפיסה הישראלית לבין המציאות היה, להבנתנו, הגורם המרכזי לתדהמה / להפתעה הבסיסית. קונספציה לעומת זה עוסקת אך ורק ביריב. זה הגיון שהטלנו על…