תגית: הפתעה בסיסית

פוסט זה הינו המשך לפוסט הקודם. לפוסט הקודם בנושא ועדת אגרנט לכל אתגר, אופרטיבי – טקטי – שמידע הוא רכיב מרכזי במענה לו, המכונה האמ"נית הינה מכונה מהטובות בעולם, אם לא הטובה שבהן. מלחמת יום כיפור (בדומה לאתגרים אחרים העומדים אל מול מדינת ישראל מאז המלחמה) לא הייתה אתגר אופרטיבי במהותו. המשך המיקוד בסוגיית ההתרעה…

מאז מלחמת יום כיפור, קיים מעין טקס קבוע בלוח השנה הישראלי. הטקס מתמקד בחשיפת עוד נתון על מחדלי המלחמה ההיא. פעם זה מסמך ופעם זו ידיעה, מי אמר למי באיזה עיתוי ביחס לשעה 1400 של ה-6 באוקטובר 1973. העיתונאי דורון רוזנבלום כינה זאת "ננו תיאולוגיה מבצעית",[1] ניתוח וחפירה בכל נתון ונתון על מנת לתת הסבר…

אז נתחיל עם השאלה עימה סיימנו את הפוסט הקודם – אם השיטות והכלים של הסביבה הטקטית – אופרטיבית אינם רלוונטיים להתמודדות עם אתגרים סבוכים, עם הפתעות בסיסיות, אזי מה כן ? להבנתנו למידה בסיסית ופיתוח כלים תפיסתיים / גנריים היא הגישה הרלוונטית מה מהות הגישה בהקשרי הפתעה בסיסית ? הפתעות יכולות להתרחש, הן מתרחשות כל…

פוסט זה הינו בהמשך לפוסטים בהקשרי מידע ותפיסה וכיצד למנוע הפתעות בסיסיות. לאבני היסוד שלנו בנושא זה ובתחומים נוספים לחצו כאן. על מנת לחדד את נושא המידע והתפיסה נעזר בראיון עיתונאי של ד"ר צבי לניר שתיאר מה הוביל אותו למחקר (המכונן בראייתנו): ברברה וולשטטר הייתה זו שבאמצעות מחקרה ("אותות ורעשים") אודות הפתעת פרל הרבור (1941)…

בכל הפתעה בסיסית שהתרחשה במהלך המאה העשרים לא היה חסר מידע ולא הייתה התרעה. גם לא היה מקרה הפוך בו הייתה התרעה אודות אירוע שהיווה תפנית אסטרטגית הפתעות הן חלק מהחיים. הן מתרחשות תדיר (ותמיד בזמן הכי לא נוח). בהקשר הטקטי – אופרטיבי, במקום ובזמן מתוחמים (הפתעה מצבית) ניתן למנוע או לסכל הפתעה. כיצד ניתן…