קטגוריה: Uncategorized

פוסט הינו במסגרת סדרת פוסטים בנושא מסע למקורות התפיסה הביטחונית / המודיעין הישראלי. לאבני היסוד שלנו בנושא זה ראו את הפוסט הקודם. לאבני היסוד בתחומי הבלוג לחץ כאן. מסע בזמן (ובהקשר) ומפגש בין הפילוסופיות חיפוש אחר תשובות לשאלה  קונקרטית (גנאולוגיה)  מהיכן צמחו ההגיונות שלאורם נבנה ופועל פרויקט המודיעין הישראלי (ופרויקטי המודיעין בחלק ממדינות המערב) ?…

סדרת הפוסטים הזו תעסוק בכותרת הנ"ל. להלן אבני היסוד שלנו בתחום זה. איננו מתעלמים מהבשורה שהביאה הנאורות – הנאורות חוללה את ההתפתחות המדעית והטכנולוגית והיא בסיס משמעותי בנס הנקרא מדינת ישראל.  אך במקביל, פרקטיקות החיים של הגישה המודרנית (המושתתת על הנאורות) הביאו להתפתחות פער והיסט ביחס למאפיינים קריטיים של החיים עצמם. הן יצרו בידול והסתגרות…

במאמרו אודות ה-5 באוקטובר 1973 התייחס ברון לתפקיד המודיעין ומקומו של ראמ"ן דאז, אלי זעירא באפשרות לגשר על הפער. עפ"י ברון: התפקיד של המודיעין הוא לא לחזות את העתיד, אלא לעזור למקבלי ההחלטות לחשוב עליו (Nye, 1994). זעירא היה בעמדה מצוינת לבחון באופן ביקורתי את מערכת התפיסות הישראלית ולזהות את הפער בינה לבין המציאות שהתהוותה…

פוסט זה הינו המשך לפוסט הקודם. לפוסט הקודם בנושא ועדת אגרנט לכל אתגר, אופרטיבי – טקטי – שמידע הוא רכיב מרכזי במענה לו, המכונה האמ"נית הינה מכונה מהטובות בעולם, אם לא הטובה שבהן. מלחמת יום כיפור (בדומה לאתגרים אחרים העומדים אל מול מדינת ישראל מאז המלחמה) לא הייתה אתגר אופרטיבי במהותו. המשך המיקוד בסוגיית ההתרעה…

כשאנחנו אומרים "התפיסה הישראלית" איננו מתכוונים לאותה קונספציה מפורסמת. אנו מתכוונים לתפיסת המציאות הישראלית. הדימוי של ישראל ביחס לעצמה, ביחס ליריב וביחס לאופן בו תופס היריב את עצמו ואת ישראל. הפער בין התפיסה הישראלית לבין המציאות היה, להבנתנו, הגורם המרכזי לתדהמה / להפתעה הבסיסית. קונספציה לעומת זה עוסקת אך ורק ביריב. זה הגיון שהטלנו על…