קטגוריה: Uncategorized

טענה – תודעה בדומה להתהוות היא מופשטת, אינה לינארית. הדיון בה עפ"י הפרדיגמה הרווחת הוא עוד דוגמא למתיחה בין הפיזיקאלי למופשט. מזה עשרות שנים ישראל בכלל ומערכת הביטחון בפרט מאותגרות חדשות לבקרים בהקשר התודעתי. סביב אירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה, באינתיפאצ'ה ב-1987,  העובדה שחזבאללה שילב לוחם עם מצלמת וידאו לכל תקיפת מוצב והנחת מטען…

הדיון על  העתיד הינו רכיב במתודולוגיה שברון שירטט בספרו. "המחקר המודיעיני לא עוסק בעתיד כעניין תיאורטי. הוא עוסק בעתיד, כי עניינם המרכזי של מקבלי ההחלטות הוא בעתיד, הקרוב והרחוק. בהקשר זה אמור המחקר המודיעיני להסב את תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות, בזמן רלוונטי, להתפתחות שעשויה לחייב אותם לפעולה או להתארגנות מיוחדת".[1] להבנתנו, אמירות אלה של…

"יהיה לי ערב אחר ויהיה לי בוקר אחר ובין שניהם יהיה לי לילה שלא ייזכר" חווה אלברשטיין, "ערב אחר" טענה – בניגוד לפרדיגמה הנוכחית – לא ניתן להתריע / לאתר מראש התהוות / תפניות בתחילת התהוותן: איתי ברון (רח"ט מחקר לשעבר) טען במהלך הרצאה כי "יש אתגר התהוות. התופעות במזרח התיכון פשוט אירעו. בלי תכנון…

עד כה העמקנו בערעור ההנחות המדעיות ביחס להבנות המדע במהלך המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת. עתה נעמיק בבעיה הראשונה עליה הצבענו – בהקשר הגישה המדעית – מדע ונתונים  קשורים לסביבה הטקטית ולכן גם מושכים את הדיון לסביבה זו, הפיזיקאלית. נחזור להגדרה של ברון למחקר המודיעיני: המחקר המודיעיני הוא אפוא בראש ובראשונה, מוסד לבירור המציאות…

בראיון לעיתון הארץ טען רח"ט מחקר לשעבר, תא"ל (במיל') איתי ברון כי "אני מאמין שמודיעין צריך לעשות כמו שעושים מדע".[1] במאמרו שעסק בגישות למחקר מודיעיני ציין ברון כי לדעתו הגישה המדעית היא העדיפה.[2] עוד ציין כי "המאמץ לגילוי האמת הוא אכן משותף למחקר המודיעיני ולמדע". למה החיבור למדע? נוכח העתקת השיטות. הגישה המדעית למחקר המודיעיני…