קטגוריה: Uncategorized

האירועים סביב מלחמת ששת הימים ותקופת ההמתנה (מאי 1967) הם שוב דוגמא לעלייה ברמת חיכוך (שאומנם אינו רק פיזיקאלי). בספטמבר 1967, הסביר רבין כי: הרקע לפרוץ המלחמה היה המצב הבלתי נורמלי שבו אנו חיים 19 שנים, והנובע מאי השלמה של מדינות ערב עם קיום ישראל, והימצאותן במצב לוחמה נגדנו. מצרים, שנקטה ב-10 שנים האחרונות מדיניות…

לצד התפתחותה של ישראל כגורם משפיע בזירה האזורית (ראו מבצע קדש לדוגמא), כבר ב-1959, נראה שמשה דיין הבחין כי קיים פער בין שתי תפיסות – התפיסה המערכתית הערבית אל מול זו הישראלית, כך: ביננו ובין הערבים שורר מצב של "לא מלחמה ולא שלום". ולכאורה מצב זה מוסכם ע"י שני הצדדים. אבל הערבים, או המצרים מוכנים…

כבר מראשית שנות החמישים החלו תקריות בגבולות השונים (עם סוריה, ירדן ומצרים) של מדינת ישראל להביא לחיכוך ברמות משתנות. עיקר המענה היה "פעולות תגמול" בתגובה לפגיעה באזרחי מדינת ישראל וחיילי צה"ל. כמענה למגבלות הסכמי שביתת הנשק (לאחר מלחמת העצמאות) בהקשר החזקת סד"כ צבאי בסיני, הקימה מצרים כוח שיטור פלסטיני בפיקוד מצרי. החל משלהי שנת 1954…

נחזור לתהליך הלמידה של בן גוריון ב-1953. מהות תהליך הלמידה אז היה על מנת "ללמוד מחדש המצב בצבא וצורכי הביטחון במובן הצר והרחב".[1] כלומר 4 שנים לאחר המלחמה בן גוריון החליט לבחון מחדש את הרלוונטיות של המענה ביחס לתרחיש מסוים. מתוך הטקסט נראה כי המסמך המיתי של בן גוריון בחן את האתגרים של צה"ל ומכאן…

מה חשיבות תהליך הלמידה של בן גוריון טרם מלחמת העצמאות ?  ההבנה שלפני הישוב היהודי מתקרב אתגר שאינו עוד מאותו דבר. לא עוד עימותים ברמת חיכוך משתנה עם כנופיות, אלא עימות אחר כנגד צבאות בניסיון להביא להכרעת הישוב היהודי.[1] מעבר לתוצאות מלחמת העצמאות, את תוצאות תהליך הלמידה וההכנה של בן גוריון ניתן לראות בדבריו של…

ב-1953 ישב דוד בן גוריון, מגדולי האנשים בהיסטוריה היהודית והישראלית, וביצע תהליך למידה על מנת "ללמוד מחדש המצב בצבא וצורכי הביטחון במובן הצר והרחב".[1] כ-4 שנים לאחר מלחמת העצמאות ישב מנהיג במשך שבעה שבועות, בחן ובדק. כפי שהוא העיד על עצמו התהליך היה פשוט יותר מאשר תהליך די דומה שעשה בהקשר המוכנות למלחמת העצמאות כיוון…

במבט לאחור נראה כי התפיסה הישראלית הביאה הישגים רבים למדינה (לאו דווקא צבאיים). מספיק שנביט על מדינת ישראל וההספק שלה בקצת יותר משבעים שנות קיומה. כן, כנראה ישנה עוד הרבה עבודה, אבל ההישגים במגוון תחומים נובעים בין היתר מרכיבי התפיסה הישראלית הרווחת – המיקוד בטכנולוגיה, במדע ובמידע והביקורתיות הישירה בכל תחום ונושא. סדרת פוסטים זו…

סדרת פוסטים זו תעסוק בנושא שבנדון. במפגש בין שתי תפיסות בהקשרי העימות בין ישראל ליריבים המרכזיים. לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומים נוספים בהם עוסק הבלוג. ביטחון לאומי אינו עוסק בהכרעת היריב או בהרתעתו. בכלל, המיקוד ברכיב האופרטיבי הצבאי בתחום זה הופך את הדיון לחד ממדי. טענה שנשמעת לא פעם כנגד המדינאים בארצנו היא שאין…

המשבר הבריאותי והכלכלי בעקבות התפשטות נגיף הקורונה שהחל לפגוע בעולם בדצמבר 2019 ובמדינת ישראל סביב פברואר 2020 היווה ועדיין מהווה אירוע מכונן בכלל ההקשרים. במסגרת ההתמודדות עם התפשטות הנגיף הוקם על ידי אמ"ן בעקבות פניית משרד הבריאות "מרכז המידע והידע למערכה בקורונה".[1] במהלך יוני 2020 פרסם מרכז זה אזהרה (התרעה?) "אם ינקטו צעדים נוספים, מדיניות…