קטגוריה: ביטחון
-
תקופת רצועת הביטחון בדרום לבנון כדוגמא לפער בלמידה מסדר שני לעומת למידה טקטית מפותחת
צה"ל היה ערוך באזור הביטחון בלבנון משנת 1985 ועד שנת 2000. לכל תקופה הייחודיות שלה וככזו היא מצע משמעותי ללמידה. קל וחומר כאשר מדובר ב – 15 שנים שהחלו כאשר מדינת ישראל בת 37 שנים בלבד והתאפיינו בין היתר בחיכוך בין צה"ל לארגוני טרור וגרילה מסוג שלא חווינו קודם ובסוגיות פוליטיות וחברתיות מורכבות עמן התמודדה…
-
למה הכוונה בלמידה מסדר שני ?
תהליך הלמידה הינו לשם פעולה אבל לא רק. מדובר על בחינה רציפה ומתמשכת של הנחות העבודה של המערכה, זיהוי היסט, המשגת הנחות עבודה מחדש והגדרת עקרונות פעולה בהתאם. למידה, שעיקרה לימוד על עצמנו ולא עוד גילוי על האויב. אי ודאות היא הנחת עבודה בהקשר המערכתי ובסביבה האסטרטגית. מכך נגזר שהפתעות (מצביות) יכולות להתרחש. להבנתנו הפרקטיקה…
-
על למידה מסדר שני
טענה – העימותים / המבצעים הרחבים במעלה הדרך הם מופעים ייחודיים ברצף של מאבק מתמשך בין ישראל לאויביה שמכיל תחרות למידה משמעותית ומאתגרת המבוססת על חיכוך רציף שאינו דווקא פיזי. להבנתנו החשיבה המארגנת של מרחב זה – בין המלחמות, מחייבת למידה מסדר שני עם תוצרים רלוונטיים שאינם רק התכוננות למערכה עתידית. במילים אחרות, המערכה המתמשכת…
-
אם זה לא "מודיעין אסטרטגי" – אז מה כן ?
פוסט זה הינו במסגרת העמקה אודות ההבדלים בין הסביבות האסטרטגית והאופרטיבית טקטית (ולא היררכיה). לאבני היסוד בתחום זה ובתחומים אחרים בהם עוסק הבלוג. טענה – לא מדובר במודיעין אלא במשהו אחר כבר בספרו המכונן, עמד צבי לניר על הבעייתיות בכך שלשם התמודדות עם סוגיות מצביות (טקטיות – אופרטיביות להבנתנו) ועם סוגיות בסיסיות (תהליכים מורכבים עפ"י…
-
כיצד האסטרטג לומד על הסביבה ?
שפירא במאמרו על אתגרי המודיעין האסטרטגי טען כי "נראה שבשנים האחרונות גברה הנגישות של הקברניטים לסביבה האסטרטגית, בין השאר באמצעות המפגשים הבלתי אמצעיים בין הקברניטים עצמם, ועל בסיס טכנולוגיה שמאפשרת להם לצרוך מידע "מותאם אישית".[1] טענה – כל אסטרטג מתחכך ולומד בצורה הנוחה לו. כך פעל צ'מברליין כראש ממשלת בריטניה שנפגש עם היטלר טרם חתימת הסכם…
-
"מודיעין אסטרטגי" – עוד דוגמא למתיחת המושגים בין הסביבות
טענה – התפיסה הרווחת בהקשר המושג "מודיעין אסטרטגי" היא שמדובר במודיעין עבור מקבלי ההחלטות, הקברניטים. אחד הדברים הבולטים הנובעים מאותה מתיחת פרדיגמה מהסביבה הטקטית / אופרטיבית לאסטרטגית זו ההנחה כי שיח מודיעיני עם הרמטכ"ל זהה לשיח מודיעיני עם דרג מדיני בדגש על ראה"מ. איתי ברון ונתן ברגר פרסו במאמר מעמיק את מערכת היחסים המאותגרת בין…
-
המודיעין והאסטרטג – האסטרטג עוסק בפרשנות המציאות ולא תיאור המציאות
טענה – האסטרטג אינו מתמקד בתיאור המציאות אלא עם פירושה הנובעת בראש ובראשונה מתפיסות עולמו וממפגשים שמקיים בעולם. כל אלה משליכים על פיתוח האסטרטגיה שלו ואופן מימושה בעולם. לא מידע ולא מודיעין עמדו לנגד עיניהם של מנהיגי המדינה בבואם לקדם את האסטרטגיה בה הם מאמינים, אלא תפיסת עולמם – ושוב כדוגמא – הסכם אוסלו (1993),…
-
האסטרטג והמודיעין או מהו המודיעין (?) בהקשר האסטרטגי
"יותר מדי פעמים קרה שהTrue Tellers רתמו את העובדות לעמדתו של צד אחד…היותוהעובדות קל לרתום אותן, מספיק שאתה מסדר דברים בגרפים וזה נראה מרשים ואתה יכול לקדם השקפת עולם בטענה שאתה מקדם עובדות. לפעמים הייתה תחושה של הזנב מקשקש בכלב. ונגד זה, אני חושב שמה שטראמפ עשה, הוא פעל נגד זה. הוא אמר לדרג המייעץ,…
-
דוגמאות נוספות למתיחת הפרדיגמה מהסביבה הטקטית לזו האסטרטגית
התרעה אסטרטגית התרעה הינו מונח מהעולם / הקשר הטקטי.[1] הוא עוסק במפגש בין כוחותינו לבין היריב. להבדיל מהחשיבה הרווחת אצל קמ"נים, התרעה אינה כלי של הקמ"ן, אלא כלי בהערכת המצב של המפקד. נוכח זה יכול מפקד להחליט שלא להעלות התרעה או להורידה.[2] המונח התרעה אסטרטגית הינה דוגמא רווחת ללקיחת כלי טקטי ומתיחתו לעולם האסטרטגי. סביבה…
-
המודיעין בסביבה האסטרטגית – בין סודות לתעלומות ?
איתי שפירא (כמו גם ידלין[1] וברון) הגדיר את ההתמודדות עם תעלומות ולא עם סודות, כאחד האתגרים המרכזיים של המודיעין האסטרטגי.[2] נחדד תחילה מה להבנתנו ההבדל בין שאלה מעולם ה"סודות" לבין שאלות מעולם ה"תעלומות": שאלה מעולם הסוד – שאלה שיש עליה תשובה בעולם. שאלה בהקשר טקטי / אופרטיבי. שאלה של כמות, יכולת, תפוקה – למשלכמה טילים…