קטגוריה: ביטחון
-
מודיעין, התהוות והתרעה
"יהיה לי ערב אחר ויהיה לי בוקר אחר ובין שניהם יהיה לי לילה שלא ייזכר" חווה אלברשטיין, "ערב אחר" טענה – בניגוד לפרדיגמה הנוכחית – לא ניתן להתריע / לאתר מראש התהוות / תפניות בתחילת התהוותן: איתי ברון (רח"ט מחקר לשעבר) טען במהלך הרצאה כי "יש אתגר התהוות. התופעות במזרח התיכון פשוט אירעו. בלי תכנון…
-
על מדע ונתונים ומתיחת מושגים בין סביבות ועיוות בתפקיד המודיעין
עד כה העמקנו בערעור ההנחות המדעיות ביחס להבנות המדע במהלך המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת. עתה נעמיק בבעיה הראשונה עליה הצבענו – בהקשר הגישה המדעית – מדע ונתונים קשורים לסביבה הטקטית ולכן גם מושכים את הדיון לסביבה זו, הפיזיקאלית. נחזור להגדרה של ברון למחקר המודיעיני: המחקר המודיעיני הוא אפוא בראש ובראשונה, מוסד לבירור המציאות…
-
הנקודות המרכזיות בהתפתחויות המדעיות המערערות את אופן תפיסת המציאות על פי הנאורות והגישה המודרנית:
פוסט זה הינו סיכום עד כאן של סדרת הפוסטים בנושא הנ"ל.
-
תורת הכאוס, התהוות והערעור על הנחות היסוד של המדע
התפתחות מדעית משמעותית בתורת המערכות הינה תורת הכאוס, שהשליכה על תובנות בתחומי החיים השונים כגון כלכלה, ביולוגיה ומדעי המחשב. הנקודה המרכזית היא כי למערכות ישנה רגישות למצבי התחלה ומתוך רגישות זו קיימת אי ודאות בסיסית. אין מדובר בקושי טכני לצפות התנהגות מערכות מורכבות מדובר בהבחנה חשובה – לא ניתן לדעת את כלל הגורמים או הרכיבים…
-
אנחנו מתרכזים תמיד בלהבין את חלקי המערכת אבל לא את המתחים, לא את ההוליסטיות
ההבנות המדעיות של העשורים האחרונים מבהירות כי היציבות אליה שואפת הנאורות איננה קיימת. אנחנו מתרכזים תמיד בלהבין את חלקי המערכת אבל לא את המתחים, לא את ההוליסטיות. הבנת המתח זה לא עוד מאותו דבר. זו לא חשיבה של "גם וגם", אלא זו זווית ניתוח אחרת. הדבר נכון לעבודת מודיעין כמו גם לניהול מערכות וארגונים. נפרט…
-
הנחות היסוד של התאוריה המכניסטית מתערערות. היציבות אליה שואפת הנאורות איננה קיימת
עד המאה העשרים (ואף בתחילת המאה העשרים ואחת) הגישה המרכזית במדע הייתה הגישה המכניסטית, קרי העולם פועל כמו מכונה. כך גם התפתחה תובנה נוספת (לפלסית) שטענה כי אם נכיר כל חלקיק ביקום נוכל לדעת בכל רגע נתון (ואף במבט קדימה) כיצד יתנהג העולם. את עוצמתה של גישה זו (הפיכתה לפרדיגמה השלטת) ניתן היה לראות באופן…
-
מודיעין ומדע – האם זה אותו דבר?
בראיון לעיתון הארץ טען רח"ט מחקר לשעבר, תא"ל (במיל') איתי ברון כי "אני מאמין שמודיעין צריך לעשות כמו שעושים מדע".[1] במאמרו שעסק בגישות למחקר מודיעיני ציין ברון כי לדעתו הגישה המדעית היא העדיפה.[2] עוד ציין כי "המאמץ לגילוי האמת הוא אכן משותף למחקר המודיעיני ולמדע". למה החיבור למדע? נוכח העתקת השיטות. הגישה המדעית למחקר המודיעיני…
-
האם הכל זה מודיעין ?
דיון על הפרדיגמה המודיעינית הנוכחית (עד ה-7 באוקטובר 2023 לפחות) פוסט זה הינו הראשון בסדרת פוסטים אשר יעסוק בהעמקה בנדון. לאבני היסוד שלנו בתחום זה וכן בתחומים האחרים בהם עוסק הבלוג. מהו פרויקט המודיעין הישראלי ? יש הקושרים את המודיעין למקצוע השני העתיק בעולם (הריגול). מקצוע זה הינו רכיב בפרויקט המודיעין בלבד. אפשר לקשור אותו…
-
המשגה – כלי מרכזי בלמידה בסדר שני
המשגה הינה כלי משמעותי על מנת להסביר התפתחות חדשה במציאות. האתגר הוא לשמור אותה רלוונטית על ידי עדכון מתמיד של התוכן הניצוק לתוך כל מושג . המשגה חדשה מקדמת תובנה / יוצרת בסיס ידע חדש המסייע בפירוש המציאות המשתנה בהקשר. אחד האתגרים הוא יציקת תוכן במושג חדש או הקשר חדש של מושג בצורה מתעדכנת ומותאמת.…
-
תקופת רצועת הביטחון בדר"ל – המשך ניתוח על למידה מסדר שני
למידה טקטית מפותחת בסביבה הטקטית, בניגוד לעמדה הרווחת בשיח הציבורי הישראלי הגורסת כי חיילי צה"ל באזהב"ט היו ברווזים במטווח, ניתן לתאר את התקופה כלמידה מתמשכת ומרשימה של האתגר המתפתח ושינוי הפעילות בהתאם. כפי שעלה מדבריהם של מפקדים משמעותיים בתקופה המדוברת ובהם אפי איתם, משה קפלינסקי ומשה תמיר, את השנים 1993, 1994 ניתן לסמן כתקופה בה…