קטגוריה: ביטחון

מלחמת לבנון השנייה (2006) היא אחת הדוגמאות הבולטות של העשורים האחרונים לאותה תחושת החמצה. הטענה הרווחת היא שנכשלנו אופרטיבית טקטית (צה"ל לא היה מאומן בעקבות המיקוד בגזרת איו"ש ומבצע חומת מגן) אבל הצלחנו אסטרטגית נוכח השקט ששורר מאז רוב ימות השנה בגבול הצפוני. הראיון של חסן נצראללה, לאחר מלחמת לבנון השנייה (28 באוגוסט 2006) בו…

באופן כללי ומסכם – השיח הישראלי התמקד במידע ולא במה השתנה. ההשלכות של מלחמת יום כיפור (בין היתר הטראומה שחוותה המדינה והדגש על הכישלון בהתרעה) הביאו למיקוד בתרחיש של מתקפת פתע נוספת מצד צבא סוריה (שהפך ליריב המרכזי לאחר הסכם השלום עם מצרים). כיצד נמנע מתקפת פתע נוספת ? שוב נתמקד במידע ואיסופו. במקביל, שנות…

בפקודה לכוחות המזוינים המצריים שהופצה בתחילת אוקטובר 1973 הדגיש סאדאת את האסטרטגיה המצרית שמהותה ערעור תפיסת הביטחון הישראלית. הוא לא עסק במה הסבירות להצלחת המהלך המצרי, אלא בנה מהלך שמהותו ערעור התפיסה הישראלית והצלחתו תלויה ב-24 שעות הראשונות של המהלך: אם לסכם עד כאן, בניגוד לשנים 1948 – 1967 בהן התפיסה הישראלית קיבלה רק חיזוקים…

המשולש בתפיסת הביטחון הישראלית (הרתעה, התרעה, הכרעה) עמד במוקד הדיונים טרם מלחמת יום כיפור. הוא בא לידי ביטוי בדיונים אודות סאדאת ומידת הרתעתו (בדומה לניתוח אודות נאצר ומלחמת ששת הימים), במיקוד הדיונים ביכולת ההתרעה של ישראל אל מול מהלך התקפי מצרי וכמובן בתפיסה ההתקפית של צה"ל להכריע כל מהלך התקפי מצרי ע"י הסד"כ הסדיר. בעוד…

הייחודיות של מלחמת ההתשה הינה בעובדה שזו הייתה הפעם הראשונה שבה מתערערת בפועל תפיסת הביטחון הישראלית. יש שישר יקפצו וישאלו מה התערער ? הרי הגענו להפסקת אש בזכות מהלכיה של מדינת ישראל (תקיפות משמעותיות של חיל אוויר ועוד) אך כאן בדיוק הדיון. מהלכים טקטיים טובים ככל שיהיו לא מעידים על התמודדות עם הרעיון המערכתי של…

מלחמת ההתשה – פיתוח רעיון מערכתי לאתגור התפיסה הישראלית רבות דובר על התקופה שבין מלחמת ששת הימים לבין מלחמת יום כיפור. ההיסטוריון יואב גלבר טען שתקופת ההתשה "הכילה את כל האלמנטים שיביאו לטראומת יום כיפור: זלזול ביכולת המצרית, אי קריאת המפה, היעדר אסטרטגיית הגנה מסודרת והתבססות יתר על חיל האוויר ועל תמיכת האמריקאים".  היכן הפער…

האירועים סביב מלחמת ששת הימים ותקופת ההמתנה (מאי 1967) הם שוב דוגמא לעלייה ברמת חיכוך (שאומנם אינו רק פיזיקאלי). בספטמבר 1967, הסביר רבין כי: הרקע לפרוץ המלחמה היה המצב הבלתי נורמלי שבו אנו חיים 19 שנים, והנובע מאי השלמה של מדינות ערב עם קיום ישראל, והימצאותן במצב לוחמה נגדנו. מצרים, שנקטה ב-10 שנים האחרונות מדיניות…

לצד התפתחותה של ישראל כגורם משפיע בזירה האזורית (ראו מבצע קדש לדוגמא), כבר ב-1959, נראה שמשה דיין הבחין כי קיים פער בין שתי תפיסות – התפיסה המערכתית הערבית אל מול זו הישראלית, כך: ביננו ובין הערבים שורר מצב של "לא מלחמה ולא שלום". ולכאורה מצב זה מוסכם ע"י שני הצדדים. אבל הערבים, או המצרים מוכנים…