מחבר: mike
-
מפגש בין תפיסות עולם ולא בין צבא לצבאות טרור – המשך
עימות מתמשך, נצחי לעומת עימות חולף תפיסת העימות של היריבים המרכזיים הינה תפיסת עימות מתמשך ואין בה כך נראה, חלוקה למצבי שח"ם – שגרה, חירום ומלחמה או מב"מ. היא מבוססת חיכוך ולמידה ואינה רואה במפגשים בעלי חיכוך בעצימות כזו או אחרת ככלי של הכרעה או פתרון, אלא כאבן דרך בעימות מתמשך. לכן, מלחמה יזומה אינה…
-
מפגש בין תפיסות עולם ולא בין צבאות לצבאות טרור – המשך
פוסט זה הינו ממשיך את הצגת המפגש בין תפיסת העולם של תנועות הפועלים עפ"י תפיסת מקאומה לבין התפיסה הישראלית. לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומים האחרים של הבלוג. מאבק על השפעה – פגיעה באינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל לעומת מיקוד בהקשר הצבאי בלבד גורמי הכח הפועלים תחת רעיון זה רוצים ושואפים להפוך את עמיהם ותרבותם…
-
מפגש בין תפיסות עולם ולא בין צבא סדיר לארגוני טרור
המפגש בין תפיסות העולם מחדד להבנתנו את הפער ואת ההיסט. העמדת שתי התפיסות זו מול זו, (הישראלית לעומת תפיסת ההתנגדות) מחדדת להבנתנו את הפער. במובנים מסוימים הוא תמונת מראה לשער הראשון בספר שעסק בהשלכות תפיסת המציאות תחת הנחות תפיסת הנאורות (הפילוסופיה המערבית) לעומת אלה החיים תחת הנחות היסוד של הפילוסופיה המזרחית. נתחיל בהצגת תפיסת…
-
התפתחות תפיסת הביטחון מאז קום המדינה – סיכום קצר
עתה נפנה לעסוק במפגש בין היריבים המרכזיים של ישראל בעשורים האחרונים.
-
התפתחות התפיסה מאז מלחמת לבנון השנייה (2006)
מלחמת לבנון השנייה (2006) היא אחת הדוגמאות הבולטות של העשורים האחרונים לאותה תחושת החמצה. הטענה הרווחת היא שנכשלנו אופרטיבית טקטית (צה"ל לא היה מאומן בעקבות המיקוד בגזרת איו"ש ומבצע חומת מגן) אבל הצלחנו אסטרטגית נוכח השקט ששורר מאז רוב ימות השנה בגבול הצפוני. הראיון של חסן נצראללה, לאחר מלחמת לבנון השנייה (28 באוגוסט 2006) בו…
-
התפתחות התפיסה הישראלית מאז מלחמת יום כיפור – המשך מיקוד בהקשר האופרטיבי – טקטי
באופן כללי ומסכם – השיח הישראלי התמקד במידע ולא במה השתנה. ההשלכות של מלחמת יום כיפור (בין היתר הטראומה שחוותה המדינה והדגש על הכישלון בהתרעה) הביאו למיקוד בתרחיש של מתקפת פתע נוספת מצד צבא סוריה (שהפך ליריב המרכזי לאחר הסכם השלום עם מצרים). כיצד נמנע מתקפת פתע נוספת ? שוב נתמקד במידע ואיסופו. במקביל, שנות…
-
מיקוד הפקודה של סאדאת לצבא מצרים טרם מלחמת יום כיפור – ערעור תפיסת הביטחון הישראלית
בפקודה לכוחות המזוינים המצריים שהופצה בתחילת אוקטובר 1973 הדגיש סאדאת את האסטרטגיה המצרית שמהותה ערעור תפיסת הביטחון הישראלית. הוא לא עסק במה הסבירות להצלחת המהלך המצרי, אלא בנה מהלך שמהותו ערעור התפיסה הישראלית והצלחתו תלויה ב-24 שעות הראשונות של המהלך: אם לסכם עד כאן, בניגוד לשנים 1948 – 1967 בהן התפיסה הישראלית קיבלה רק חיזוקים…
-
מלחמת יום כיפור – ערעור נוסף של התפיסה הישראלית
המשולש בתפיסת הביטחון הישראלית (הרתעה, התרעה, הכרעה) עמד במוקד הדיונים טרם מלחמת יום כיפור. הוא בא לידי ביטוי בדיונים אודות סאדאת ומידת הרתעתו (בדומה לניתוח אודות נאצר ומלחמת ששת הימים), במיקוד הדיונים ביכולת ההתרעה של ישראל אל מול מהלך התקפי מצרי וכמובן בתפיסה ההתקפית של צה"ל להכריע כל מהלך התקפי מצרי ע"י הסד"כ הסדיר. בעוד…
-
הייחודיות של מלחמת ההתשה
הייחודיות של מלחמת ההתשה הינה בעובדה שזו הייתה הפעם הראשונה שבה מתערערת בפועל תפיסת הביטחון הישראלית. יש שישר יקפצו וישאלו מה התערער ? הרי הגענו להפסקת אש בזכות מהלכיה של מדינת ישראל (תקיפות משמעותיות של חיל אוויר ועוד) אך כאן בדיוק הדיון. מהלכים טקטיים טובים ככל שיהיו לא מעידים על התמודדות עם הרעיון המערכתי של…
-
1967 – 1973 – חיכוך עם היריב שמתמקד בערעור התפיסה
מלחמת ההתשה – פיתוח רעיון מערכתי לאתגור התפיסה הישראלית רבות דובר על התקופה שבין מלחמת ששת הימים לבין מלחמת יום כיפור. ההיסטוריון יואב גלבר טען שתקופת ההתשה "הכילה את כל האלמנטים שיביאו לטראומת יום כיפור: זלזול ביכולת המצרית, אי קריאת המפה, היעדר אסטרטגיית הגנה מסודרת והתבססות יתר על חיל האוויר ועל תמיכת האמריקאים". היכן הפער…