בכל הפתעה בסיסית שהתרחשה במהלך המאה העשרים לא היה חסר מידע ולא הייתה התרעה. גם לא היה מקרה הפוך בו הייתה התרעה אודות אירוע שהיווה תפנית אסטרטגית
הפתעות הן חלק מהחיים. הן מתרחשות תדיר (ותמיד בזמן הכי לא נוח). בהקשר הטקטי – אופרטיבי, במקום ובזמן מתוחמים (הפתעה מצבית) ניתן למנוע או לסכל הפתעה. כיצד ניתן ? ע"י איסוף מידע, עיבודו וניתוחו. אם יש לכל אדם מידע אודות אירוע הנמצא בספקטרום המחשבה שלו ניתן לאסוף מידע ובכך לשבש / לסכל את ההפתעה. מידע מספק הוא הבסיס/התנאי למענה. כל אירוע שנמצא בספקטרום משמע, הספקטרום הזה כולל רק אירועים מוחשיים?
אין זה משנה אם מדובר בניסיון פיגוע בגבול, במסיבת הפתעה ליום הולדת או בפקק תנועה בדרך על מנת שלא לאחר לעבודה, ע"י איסוף בכלים שונים ניתן לסכל או למנוע את ההפתעה. עם זאת חשוב לזכור כי גם אם הייתה התרעה אודות אירוע שעתיד להתרחש סביר להניח שכאשר הוא יתרחש תהיה הפתעה מסוימת בקצה (לא משנה אם הייתה התרעה והכוח היה מוכן, כאשר יירו עליו הוא יופתע).
"וְהַצֹּפֶה כִּי יִרְאֶה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה וְלֹא תָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם לֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ הוּא בַּעֲוֹנוֹ נִלְקָח וְדָמוֹ מִיַּד הַצֹּפֶה אֶדְרֹשׁ"
יחזקאל, פרק לג', פס' ג.
פסוק זה מהווה סמל ומצפן לעבודת המודיעין בהקשר ההתרעה. עלינו לאתר את האיום, את החרב ולהתריע. זה הבסיס בהקשר האופרטיבי – טקטי. אבל מה קורה כאשר האתגר אינו פיזיקאלי? אינו מתוחם במקום ובזמן ? האיום מתהווה ואנחנו לא מודעים בכלל להתהוותו ? האופן בו נפגוש את התממשות האיום קשור ביריב, אבל נובע מתפיסתנו את המציאות.
כתיבת תגובה