בסדרת הפוסטים הבאים נתמקד במידע ותפיסה / כיצד להתמודד עם הפתעה בסיסית ?
הטקסט מבוסס על מאמר שפרסמנו בנושא ב-26 בספטמבר 2023, לציון 50 שנה למלחמת יום כיפור – "חמישים שנה אחרי – מחשבות על תפיסת מלחמת יום כיפור ועל הפתעות".
תחילה, תזכורת וחידוד בהקשרי אבני היסוד שלנו בתחום זה.
- בכלל האירועים שהיוו "הפתעה בסיסית" / "ברבור שחור" מאז תחילת המאה העשרים, לא היה חסר מידע בקרב גופי המודיעין של אותה מדינה שהופתעה. כך היה ב"פרל הרבור" (1941), יום כיפור (1973), נפילת חומת ברלין (1989), אסון התאומים (2001), המשבר הכלכלי (2008), "השבת השחורה" (2023).
- לא ניתן להתריע על אירועים כאלה כי הם אינם בספקטרום החשיבה שלנו.
- מדוע אם כן המיקוד הישראלי הוא במידע ? מאז מלחמת יום כיפור וכפי שמסתמן גם בעקבות אירועי ה"שבת השחורה" ?
- האתגר המרכזי, בהקשר זה, הוא כיצד המערכת המופתעת ממשיכה לפעול ולתפקד על אף ההפתעה ? כיצד היא לא נשברת ? זו לא שאלה של התרעה אלא של תפיסה ולמידה.
מדוע אם כן המיקוד הישראלי הוא במידע ? מאז מלחמת יום כיפור וכפי שמסתמן גם בעקבות אירועי ה"שבת השחורה" ?
הפתעות והפרדיגמה הנוכחית
"…כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה…"
דליה רביקוביץ
כל מי שעוסק בתחום המודיעין (הצבאי או העסקי) עוסק בהתמודדות עם הפתעות. אי אפשר להבין לעומק את אמ"ן במהלך חמישים השנים האחרונות מבלי להבין את ההשפעות וההשלכות של "כישלון ההתרעה במלחמת יום כיפור". במובן הרחב ביותר, אי אפשר להבין את מדינת ישראל ולאן התפתחה מבלי לבחון את השלכות מלחמת יום כיפור על מדינת ישראל ועל מערכות היחסים בין רכיבים בה (צבא – חברה, ממשלה – חברה, תקשורת – ממשלה). הפתעת מלחמת יום כיפור או קריסת ההתרעה ערב המלחמה היא אירוע מכונן בפרויקט המודיעין הישראלי ובמדינת ישראל בכלל.
הפתעות או קריסות של התרעות מתבררות כאירועים מכוננים לא רק בישראל ובפרויקט המודיעין הישראלי. לא ניתן להבין לעומק את קהילת המודיעין האמריקאית, מבלי ללמוד את השלכות התקיפה היפנית בפרל הרבור (1941), אי אפשר להבין את שני העשורים הראשונים של המאה הנוכחית מבלי לבחון את השלכות הפתעת הפלת מגדלי התאומים ב-2001 ולא ניתן להבין את הכלכלה העולמית מבלי להבין את השלכות המשבר הכלכלי שהחל ב-2008 או את העשור הנוכחי והשלכות התפשטות נגיף הקורונה (2020 ואילך).
הפתעות והתמודדות עם הפתעות אינן נוגעות רק לעולם המודיעין. "החיים הם שורה של הפתעות".[1]כל אחד הופתע בחייו בצורה זו או אחרת. עם זאת, קיים שוני רב בין אם מישהו / מישהי הופתע/ה במסיבת הפתעה לכבוד יום ההולדת שלו/ה או מהצעת נישואין לבין הפתעה כמו במקרה של וובסטר (כותב המילון האנגלי) שתפס את אשתו עם המשרת במיטה. קיים כמובן גם הבדל בין ההפתעה שחווה וובסטר כש"תפס" את אשתו לבין ההפתעה שחוותה אשתו כש"נתפסה" על ידי בעלה.[2]
תחום מחקר ההפתעות בעולם הצבאי גדוש בכותבים ובטקסטים אשר עיצבו מספר גדול של אנשי מודיעין במהלך עשרות השנים האחרונות. טקסט מכונן מבחינתנו היה זה של דר' צבי לניר, שבספרו "מודיעין במשבר" ניתח את הפתעת יום כיפור מזווית אחרת, ששינתה את כיוון החשיבה במובן הרחב של התמודדות עם הפתעות. בעשור האחרון הפך גם ספרו של נסים טאלב "הברבור השחור" לטקסט מרכזי בנושא.
[1] ראלף וולדו אמרסון (1803 – 1882).
[2] צבי לניר, ההפתעה הבסיסית, מודיעין במשבר (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, המרכז למחקרים אסטרטגיים אוניברסיטת תל אביב, 1983), עמ' 40 – 41.
כתיבת תגובה