תפיסת העולם של האסטרטג היא עמוד השדרה המאפשר למערכת לנוע, אבל בעיקר מאפשר לה להתמודד עם אתגרים, בדגש על אתגרים שעשויים לזעזע ואף לפרק את המערכת. באומרנו פירוק המערכת, אין הכוונהרק לפגיעה בביטחון המדינה, אלא גם לפגיעה בשלמותה של קואליציה / ממשלה כזו או אחרת או השלכות של משבר פוליטי / כלכלי / בריאותי.
מי אני ? מה התפקיד שלי ? לאן אני רוצה לנוע וכיצד ? אינן שאלות המבוססות מידע כזה או אחר. הן לא מתחילות מתדריך בוקר, אלא חוזרות להיכן גדל האסטרטג, אירועים בחייו, מצב פוליטי וכו'. תפיסת העולם במובן הבסיסי שלה היא פרשנות המציאות של האסטרטג אודות המציאות. נוכח זה:
בסביבה האסטרטגית לא עוסקים בתיאור המציאות אלא בפרשנותה (ואין פרשנות נכונה או לא נכונה).
האסטרטג ומערכת הביטחון
מבלי לפגוע בחשיבותה הטבעית של מערכת הביטחון במדינת ישראל, המערכת על ארגוניה השונים אמונה על אופרציות שונות ופועלת בסביבה האופרטיבית – טקטית. במפגש שלה עם האסטרטג היא מביאה חשיבה ותוצרים שאינם אסטרטגיים. אין מדובר במפגש על מה האסטרטגיה / תפיסת העולם, אלא, על אילו פעולות צריך וניתן לעשות במסגרתה. לכן, כל שיח ומפגש העוסק בניסיון לשכנע אודות תפיסת העולם באמצעות מושגים וכלים מהסביבה הטקטית הינו לרוב סוג של מפגש הבנוי משפות שונות.
על הפתעות ועל ודאות / אי ודאות
הסביבה האסטרטגית היא כאוטית/ על סף הכאוטית רוב הזמן. אסטרטג שקם כל בוקר ומחפש איך להימנע מהפתעות כנראה אינו מקדם כלום בעולם. הפתעות בעולם האסטרטג אינן רק בהקשר יריב בצד אדום אלא גם מה קורה במחנה הפוליטי שלו ועוד כל מיני תחומים שייחודיים לסביבה האסטרטגית.
הפתעות מתרחשות כל הזמן. ישנן הפתעות (מצביות) שניתן להתמודד איתן / לסכל אותן באמצעות מידע, אך הן לא העיקר ולא האתגר המרכזי בהקשר האסטרטגי. ההפתעות המרכזיות הן דווקא אלה העלולות לערער את המערכת, אלה מהסוג של הפתעות בסיסיות.
הסביבה היא סביבה של אי ודאות ולכן הדרך היא לא חיפוש אחר ודאות, אלא יצירת תנאים וכלים להתמודדות / תשתית המאפשרת להתמודד עם השינויים וההפתעות – לא להימנע אלא להתמודד – להיות רלוונטי.
כתיבת תגובה