מאבק מתמשך – משוואת ככלי לעומת שאיפה לפתרון, הכרעה
מהות העיקרון המשוואות מצד היריבים המרכזיים שלנו (חמאס, חזבאללה ואף איראן) היא קביעת כללי עימות ובעיקר בהירות אסטרטגית. מבחינת תנועות ההתנגדות כללי העימות נאמרים ומונחים על השולחן בגלוי על מנת שלא להפתיע את ישראל וכך לגרום לה לצאת מגבולות המערכה המתמשכת. עיקרון זה אינו חידוש של העשור האחרון אלא הוא בבסיס תפיסת העימות של חמאס חזבאללה ואיראן. סיכול מזכ"ל חזבאללה, עבאס מוסאווי ע"י ישראל (1992) היה שבירת משוואות העימות בין חזבאללה לבין ישראל עד אז. בעקבות הסיכול, הגיבה לראשונה חזבאללה בירי קטיושות לעבר ישובי הצפון. זאת על מנת למנוע את ביסוס המשוואה החדשה ע"י ישראל.
לאחר מכן, משוואה חדשה שנוצרה בעימות עם חזבאללה הייתה – פגיעה באזרחים לבנונים תהנה בירי קטיושות לעבר ישובי הצפון.[1] הבנות "ענבי זעם" ב-1996 הם בעצם הסכמה על כללי עימות. המשוואות המשיכו גם לאחר יציאת צה"ל מלבנון (מאי 2000) בדמות המשך המאבק על "חוות שבעא" (הר דב) כשטח כבוש, ניסיון חטיפה על מנת לשחרר אסירים וירי נ"מ לעבר מטוסי צה"ל כנגד הפרת הריבונות הלבנונית.
משוואה אינה חייבת להיות מיושמת ע"י תגובה בדמות פיגוע או ירי אלא לעיתים עצם הידיעה שקיימת משוואה כזו מספיקה מצד חזבאללה. המושג המסדר בהקשר זה הוא "המערכה הפתוחה". פתוחה מלשון לא רק מקום וזמן אלא שאין בה הכרעה. הכל קשור למערכה המתמשכת. כך למשל הוא מתנהל בהקשרי התגובה לסיכול מע'ניה וכן בהקשרי הכוננות ששמר על רקע ניסיון התגובה לאחר סיכול אחד מפעיליו ביולי 2020.
מנגד, התפיסה ישראלית הרווחת עדיין מנהלת מול משוואות אלה דיונים של הרתעה והכרעה. למרות האפשרות שהעימות ידרדר להסלמה חזבאללה הגיב בירי טילי נ"ט לעבר רכב צה"לי (ינואר 2015, ספטמבר 2019). האם חזבאללה מורתע ? שאלה לא רלוונטית להבנתנו. כללי עימות מחייבים שאלות מסוג אחר. תחבולה מסוג אחר.
התפיסה הישראלית ממוקדת בפתרון. שלום הוא הפתרון הכולל ומנגד מלחמה היא פתרון למצב בו אין הרתעה. ששניהם לא עובדים נוצר תסכול מצטבר. הכרעה, הרתעה והתרעה הינם מושגים מהעולם האופרטיבי- טקטי שמתחנו אותם כמענה לאתגרים בהקשר הביטחון הלאומי (עוד דוגמא למתיחת מושגים והשלכותיה).
הרמטכ"ל לשעבר, (רא"ל במיל') גדי איינזקוט טען כי "המושג הכרעה, נולד בטעות…המושג הזה תקע אותנו בעשרות השנים האחרונות, כשבאנו לדבר על חזבאללה ועל חמא"ס"[2]. במקרה אחר ציין כי "שמע חדשות לבקרים שההרתעה קרסה".[3]
כבר ארבעה עשורים לפחות שאנחנו עדים לערעור הרלוונטיות של מושגים מהעולם הטקטי – אופרטיבי בהקשר ההתמודדות עם היריבים המרכזיים שלנו ועדיין אנחנו מתעקשים על המושגים הללו, כאילו הגדרה מחדש תעיד על איזו הודאה בהפסד.
[1] חסן נצראללה מתוך, ממלחמה ללא שם, כאן 11, 27 באפריל 2020. https://www.youtube.com/watch?v=wo8laAMVAgg
[2] הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט, ידיעות אחרונות, 27 בספטמבר 2019.
[3] הרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט בכנס צה"ל והחברה הישראלית – הכנס השנתי לזכרו של רב-אלוף (מיל') אמנון ליפקין שחק, 23 בדצמבר 2018. https://www.youtube.com/watch?v=cz1v7TeSrLE&feature=youtu.be
כתיבת תגובה