מה חשיבות תהליך הלמידה של בן גוריון טרם מלחמת העצמאות ? ההבנה שלפני הישוב היהודי מתקרב אתגר שאינו עוד מאותו דבר. לא עוד עימותים ברמת חיכוך משתנה עם כנופיות, אלא עימות אחר כנגד צבאות בניסיון להביא להכרעת הישוב היהודי.[1]
מעבר לתוצאות מלחמת העצמאות, את תוצאות תהליך הלמידה וההכנה של בן גוריון ניתן לראות בדבריו של ד"ר מאיר פעיל שטען ביחס למבצעים ביולי 1948 (במהלך מלחמת העצמאות):
התברר, למרבה ההפתעה, כי לרשות ממשלת ישראל עומד צבא המסוגל לאפשר לה לעצב, באורח יזום, את גורל המלחמה ולקבוע תוצאותיה על פי האינטרס המדיני הארוך טווח של ישראל
נאמר (מפי קלאוזביץ) שהמלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. זה לא תמיד נכון… מלחמתנו בראשיתה הייתה התגוננות בפני ניסיון של השמדתנו. ביסודה נשארה כזו עד היום, אולם החל מההפוגה הראשונה (11 ביוני 1948) יש בפעולתנו הצבאית מעין אקט (שנועד לשנות את המצב ה) פוליטי… היה צריך להתקיים (באוקטובר 1948) דיון בעצרת (האו"ם) על הנגב והגליל, והיה צורך לשנות את העובדות (בשטח) למען שגורל הנגב והגליל לא יהיה תלוי אך ורק בדיונים אלה
בן גוריון, נוב' 1948
כפי שנראה מדבריו של בן גוריון – חלקה השני של מלחמת העצמאות ועד להסכם הפסקת האש התמקד בעיקר במהלכים לעיצוב המרחב והמדינה שבדרך. מהלכים אלה השפיעו רבות על סיומה של המלחמה, על הסכם הפסקת האש והיערכות הכוחות בגבולות. אבל נראה כי בהקשר העמוק יותר תוצאות המלחמה השפיעו על תפיסת העימות של מדינות ערב אל מול המדינה החדשה שקמה.
[1] אניטה שפירא, בן גוריון דמותו של מנהיג (תל אביב: עם עובד, 2015), עמ' 125 – 126.
כתיבת תגובה