עד כה העמקנו בערעור ההנחות המדעיות ביחס להבנות המדע במהלך המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת. עתה נעמיק בבעיה הראשונה עליה הצבענו – בהקשר הגישה המדעית – מדע ונתונים קשורים לסביבה הטקטית ולכן גם מושכים את הדיון לסביבה זו, הפיזיקאלית.
נחזור להגדרה של ברון למחקר המודיעיני:
המחקר המודיעיני הוא אפוא בראש ובראשונה, מוסד לבירור המציאות ולהבנתה. המושגים "בירור המציאות" ו"הבנת המציאות" אינם מושגים מופשטים או ערטילאיים. יש להם צורה ותוכן. תפקידם של אנשי מחקר, הוא לייצר עבור מקבלי ההחלטות, בכל הרמות, תשתית מבוססת של הבנות על אודות האויב והסביבה, אשר תסייע להם בתהליכי החשיבה, ההחלטה והפעולה שלהם. במילים אחרות, הם אלו שצריכים לספק למקבלי ההחלטות (בכל הרמות) מודיעין רלוונטי (מוכוון לשאלות ולצרכים), מדויק (קרוב ככל שניתן למציאות) ובזמן שיאפשר פעולה או התארגנות
דרך שני המשפטים המודגשים הנ"ל (שקשורים לדעתנו) נעמיק בניתוח.
טענה – הדרג האסטרטגי נמצא היררכית מעל הדרג הטקטי אולם, היררכיה כזאת לא מתקיימת בין עניינים/סוגיות אסטרטגיים/יות לאלה הטקטיים. אל מול אתגרים אסטרטגיים במאה העשרים ואחת נעשה שימוש במושגים ותובנות. ממאות קודמות. מושגים ותובנות אלה רלוונטיים מאוד בסוגיות טקטיות אך אינם רלוונטיים בעניינים אסטרטגיים. כך, בין היתר, נוצר עיוות בתפקיד המודיעין.
מדוע המודיעין הינו מוסד לבירור המציאות ? למה הכוונה בכל הרמות ? האם הסביבה הטקטית דומה לזו האסטרטגית ? אם מדובר במערכת היררכית הרי זו תפיסה טכנית. אם קיימת שונות, האם יתכן שלמודיעין בסביבות אלה תפקידים שונים ?
הגישה המודרנית הובילה להתמקדות במדויק, בפיזיקאלי. להבנתנו, קיימים הבדלים מהותיים בין הסביבה הטקטית הפיזיקאלית לבין זו האסטרטגית. זה לא הבדל של גודל או רמות אלא של הקשר (CONTEXT). הקשרים אחרים לחלוטין בהם נדרשות שפות שונות ותפקודים אחרים של המודיעין.
על מנת להתמודד עם התערערות הפרדיגמה, התבצעה מעין מתיחה והטלת תובנות מן המאה השמונה עשרה על התפתחויות ואתגרים עדכניים.
כתיבת תגובה