"הפיזיקה העכשווית מאתגרת…לא כל החוקים, אפילו אם הם דטרמינסטיים, מאפשרים ניבוי"
פרופ' ימימה בן מנחם, מתוך, אבי גרפינקל, "שינוי קטן יכול לחולל שינוי גדול. זה מטיל עלינו אחריות כבדה", מוסף הארץ, 20 במאי 2022.
עד המאה העשרים (ואף בתחילת המאה העשרים ואחת) הגישה המרכזית במדע הייתה הגישה המכניסטית, קרי העולם פועל כמו מכונה. כך גם התפתחה תובנה נוספת (לפלסית) שטענה כי אם נכיר כל חלקיק ביקום נוכל לדעת בכל רגע נתון (ואף במבט קדימה) כיצד יתנהג העולם. את עוצמתה של גישה זו (הפיכתה לפרדיגמה השלטת) ניתן היה לראות באופן השתלבותה במספר רב של תחומים (ביולוגיה, מדעי החברה ואף כלכלה). [1]
במהלך המאה העשרים החל תהליך מרכזי העוסק בענייננו. הגישה המכניסטית החלה להתערער באופן משמעותי. עם זאת, נראה שהנחות היסוד של התפיסה המכניסטית עדיין נטועים עמוק בגישה המדעית, המהווה את הגישה המרכזית בפרויקט המודיעין. האם אנחנו מצויים בתהליך הדרגתי של ערעור הפרדיגמה הנוכחית כפי שניתח אותו תומאס קון בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות" ? [2]
למה גישה זו החלה להתערער ? כי תובנות חדשות בפיזיקה (פיזיקת הקוונטים) לצד התפתחויות בגישת המערכות (תורות הכאוס והרשתות) הביאו בין היתר להבנה, כי קיימים בטבע תהליכים שאי ודאות הינה חלק אינטגרלי מהם. [3]
התפתחויות אלה לא אתגרו רק את הגישה המכניסטית בהקשר המדעי. הן היוו ומהוות אתגר לתפיסות עולם וחיים של הפילוסופיה המערבית. תפיסות עולם וחיים של הפילוסופיה המערבית התאימו יותר המחקר המדעי שהתפתח במערב מאז ימי הביניים. מאז המאה הקודמת אנחנו עדים לתובנות מדעיות חדשות המתאימות לתובנות שנוכחות בפילוסופיה המזרחית.[4]
ניגע עתה במספר התפתחויות כאלה וכיצד הן מערערות את תפיסת המציאות על פי הגישה המערבית. תחילה נעשה זאת ע"י עקרונות שטבע הביולוג לודוויג פון ברנטלפי (1901 – 1972), שנחשב לאבי החשיבה המערכתית:
השלם גדול מסכום חלקיו– הגישה המכניסטית ששלטה עד המאה העשרים טענה בין היתר שאם נבין כל חלק בעולם / מערכת נדע כיצד היא תתנהג בעתיד. עפ"י פון ברנטלפי – גם אם הדבר נכון וחלקי המערכת מוכרים לעומק, אין זה אומר דבר על אופן הבנת המערכת במובן ההוליסטי. [5] רדוקציה איננה רלוונטית כאשר אנחנו עוסקים בסוגיות מורכבות.
המתחים בין מרכיבי המערכת – פון ברנטלפי טען כי בין רכיבי המערכת קיימים מתחים ותחרות המביאים לכדי סתירה. כול מערכת כוללת בתוכה מתח הנוצר מן התחרות והניגודיות הקיימים בין מרכיביה. אחד מעקרונות הפילוסופיה המזרחית הוא הניגודיות, המתח בין קצוות.[6] בפילוסופיה המזרחית – "הסתירה היא מהות העולם".[7]
[1] אלון הלפרין, רשת הזמן מסע להבנת הזמן והמציאות, עמ' 26.
[2] https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA.
[3] אלון הלפרין, רשת הזמן מסע להבנת הזמן והמציאות, עמ' 166.
[4] שם, עמ' 27.
[5] אברהם אלטמן, לחשוב מערכת, גישה להבנה ולניהול של מערכות מורכבות (מושב בן שמן: משרד הביטחון, הוצאה לאור, הוצאת מערכות, 2016), עמ' 10.
[6] שם, עמ' 21- 23, 43-42.
[7] שם.
כתיבת תגובה