האם הכל זה מודיעין ?

דיון על הפרדיגמה המודיעינית הנוכחית (עד ה-7 באוקטובר 2023 לפחות)

פוסט זה הינו הראשון בסדרת פוסטים אשר יעסוק בהעמקה בנדון.

לאבני היסוד שלנו בתחום זה וכן בתחומים האחרים בהם עוסק הבלוג.

מהו פרויקט המודיעין הישראלי ?  יש הקושרים את המודיעין למקצוע השני העתיק בעולם (הריגול). מקצוע זה הינו רכיב בפרויקט המודיעין בלבד. אפשר לקשור אותו לעולם האיסוף או לאופרציה מודיעינית אבל לא לפרויקט המודיעין. המודיעין נולד עם התבססותה של המדינה המודרנית והקמת מנגנונים מדינתיים שהוסמכו לנהל עבודת מודיעין בשירות האינטרסים של אותה מדינה. כך פרויקט המודיעין הישראלי החל לקום עם מנגנוני המדינה שבדרך והתעצב מאז במהלך שבעה וחצי העשורים האחרונים.

במהלך השנים נכתבו מספר טקסטים רבים מפורטים בהקשרי מתודולוגיה מודיעינית ואתגרי המודיעין בתחילת המאה העשרים ואחת. מספר מאמרים מתוך המרכזיים/המשפיעים שבהם מהווים עבורנו רפרנס איכותי להתייחסות.

טקסים אלה נועדו ליצוא בין היתר מסגרת למקצוע המכיל נושאים ותחומים רבים. אחת ההגדרות הרווחות היא ש"מודיעין, הוא ידע על האויב והסביבה הנדרש לצורך קבלת ההחלטות".^[1]

המחקר המודיעיני הוא אפוא בראש ובראשונה, מוסד לבירור המציאות ולהבנתה. המושגים "בירור המציאות" ו"הבנת המציאות" אינם מושגים מופשטים או ערטילאיים יש להם צורה ותוכן. תפקידם של אנשי מחקר, הוא לייצר עבור מקבלי ההחלטות, בכל הרמות, תשתית מבוססת של הבנות על אודות האויב והסביבה, אשר תסייע להם בתהליכי החשיבה, ההחלטה והפעולה שלהם. במילים אחרות, הם אלו שצריכים לספק למקבלי ההחלטות (בכל הרמות) מודיעין רלוונטי (מוכוון לשאלות ולצרכים), מדויק (קרוב ככל שניתן למציאות) ובזמן שיאפשר פעולה או התארגנות.

מהותו של המחקר המודיעיני עפ"י רח"ט מחקר לשעבר, תא"ל (במיל') איתי ברון,

פירוק הגדרה זו יהווה עבורנו בסיס לפרק זה, אבל תחילה נתמקד בגישה המודיעינית העדיפה על פי ברון הקשורה קשר הדוק להגדרה שהובאה פה.   

^[1] איתי ברון, גישות למחקר מודיעיני בעידן פוסט אמת, עמ' 129, מתוך: מודיעין הלכה ומעשה – ביג דאטה ומודיעין, המרכז למורשת המודיעין, המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, גליון 3, מאי 2018. https://www.idf.il/media/37479/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-3-%D7%9E%D7%9C%D7%9E.pdf.