תהליכים מסודרים של קבלת החלטות אמורים לתת למקבלי ההחלטות – וגם למי שמעריך את התנהלותם – אמצעים להבניה ולבקרה של שיקול דעת, שיסייעו לצמצם את הסכנות מהסתמכות בלתי מבוקרת על רגש, אינטואיציה חסרת בסיס איתן, תגובה אימפולסיבית, או שיקולים אישיים ופוליטיים, העלולים לקלקל את השורה.
מתוך דו"ח ועדת וינגורד בנושא מלחמת לבנון השנייה
ראש הממשלה מפתיע גם את פקידי הממשלה השונים, אלה שיושבים איתו, אלה שמייעצים לו, רבים מהם מופתעים מדי ערב כשהם שומעים מהי ההחלטה שבסופו של דבר קיבל, למשל אתמול כשהוחלט לצמצם את פעילות המשק, התקיימו ישיבות ארוכות עם כל הגורמים הרלוונטיים, הן ממשרד הבריאות והן ממשרדי האוצר…ראש הממשלה שמע מגוון רחב של דעות והיו מי שחשבו שהם הבינו מה הוא הולך להחליט. היו כאלה ששמעו אותו מחליט…בסופו של יום ראש הממשלה יצא והחליט…רבים מאלה שישבו איתו בדיונים ששמעו אותו מחליט שהם יודעים מה הוא הוא הולך להחליט…הופתעו לגלות. בסופו של דבר זה נותן לנו איזה שהוא מושג על תהליכי קבלת החלטות…בסופו של דבר ראש הממשלה מקבל את ההחלטות…
ליאל קייזר, כאן 11 בהקשרי דיוני הממשלה במהלך משבר הקורונה
שתי דוגמאות אלה מועדת וינוגרד והדיווח אודות ראה"מ נתניהו במהלך משבר מגיפת הקורונה הן דוגמאות לגישה המכניסטית. התהליך עפ"י דו"ח הועדה הוא זה שימנע ממקבל ההחלטות את ההסתמכות על רגש ואינטואיציה. מי מאתנו לא לקח החלטה הרת גורל על בסיס אינטואיציה ? או באופן אימפולסיבי? הסביבה האסטרטגית בנויה על החלטות שחלקן נשלפו מ"השרוול" באופן אינטואיטיבי ולא התבססו על תהליך סדור של בחינה. עצם העובדה שבין סיכום הדיון לבין ההצהרה התקשורתית בהקשר משבר הקורונה השתנו ההחלטות רק מעידה על עולם השיקולים המגוון של ראש הממשלה בהיותו האסטרטג המוביל של המדינה. עולם שיקולים מגוון שאינו נתון רק לידי העולם המכניסטי, טקטי / אופרטיבי של המומחים, אלא לסביבה שחלקה סבוכה וחלקה על סף הכאוס.
כתיבת תגובה