פוסט זה הינו פוסט נוסף בסדרת הפוסטים העוסקים בסביבות (ולא היררכיה) האופרטיבית – טקטית והאסטרטגית. לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומים נוספים לחצו
טענה – פירוש המציאות הינו סובייקטיבי ומושפע היכן גדלנו, חונכנו ומה קרה בבוקר שנכנסנו לדיון. המשגה הינה כלי מרכזי בפרשנות זו, היא אינה מסייעת בגילוי משהו חדש אלא ביצירת שפה משותפת המתעדכנת בהתאם להתפתחות הפרשנות.
עפ"י תמרי (המשך מהפוסט הקודם) – אסטרטגיה – "תכליתה היא הבנת ופירוש המציאות המתהווה" – פירוש המציאות הוא כמובן סובייקטיבי (נוכח הקשר שאנחנו פרשנו) ותלוי במי אנחנו? היכן גדלנו ? מה המטען התרבותי שעמו באנו וכו'. אחד הכלים המרכזיים לפירוש המציאות הינו המשגה. מילים בוראות מציאות ומכאן חשיבותן.
המשגה אינה תורמת לגילוי משהו קיים, אלא נועדה לסייע בפירוש המציאות. התשתית המושגית הינה הבסיס לכך אבל להבדיל מברון שטען כי "יש להיזהר זהירות רבה שההמצאה לא תרחיק אותנו מבירור אמיתי של המציאות"[1] אנחנו טוענים שהמשגה, המתעדכנת כל העת מסייעת בפירוש המציאות. אין "הבירור האמיתי של המציאות", יש פרשנות סובייקטיבית של ה"מציאות". דוגמא טובה לכשל בהבחנה בין בירור המציאות לבין המשגה היא המקרה של ההתבססות האיראנית בסוריה" – אין אנחנו יכולים להמשיג משהו ואז לתאר אותו. זו המשגה שלנו ולכן זה פירוש שלנו.
"גבולה של שפתי היא גבול מחשבתי. אני יודע רק את מה שיש בכוחי להביע במילים"[2]
פרופסור לארה בורודיצקי (Lera Boroditsky) טענה כי השפה שלנו משליכה על אופן תפיסתם של ממדים שונים במציאות, כגון זמן ומרחב. כך למשל: "השפה גם גורמת לדוברי אנגלית להטות את הגוף קדימה כשהם מדברים על העתיד, ואילו לדוברי שפת איימרה – שרואים את העתיד כדבר המצוי "מאחור" – לחוות תנועה לאחור. מחקרים אף מראים כי דוברי שפות הכוללות רק כיוונים מוחלטים (ללא "ימין" ו"שמאל") מצטיינים במעקב אחר מקום הימצאם, גם בתוך בניינים שאינם מכירים".[3]
[1] איתי ברון, המחקר המודיעיני, בירור המציאות בעידן של תמורות ושינויים, עמ' 37.
[2] Ludwig Wittgenstein, Tractatus Logico-Philosphicus, Cosimo,New York, 2007, section 5.6.
[3] רותי לוי, יעל בלקין, האם השפה מכתיבה את החשיבה ? 6 דברים מפתיעים על שפות, דה מרקר, 24 בספטמבר 2018. https://education.biu.ac.il/sites/education/files/shared/hm_hshph_mktybh_t_hkhshybh.pdf.
כתיבת תגובה