מיהו האסטרטג?

"במה ראשות הממשלה שינתה אותך שאלתי. הוא הרהר לרגע. "אחד" אמר, "בתחושת
האחריות. אתה באמת לבד פה."

נחום ברנע בראיון עם ראה"מ לשעבר, נפתלי בנט

האסטרטג הוא אחד, לרוב מדינאי.  אסטרטגיה נקבעת ומתקיימת אצלו. היא לא תוצר של פקיד / עובד זוטר או בכיר / קצין מודיעין או קצין מטה אחר. בסביבה הטקטית פעולה יכולה לנבוט מרעיון של קמ"ן או קצין מטה אחר ולצאת אל הפועל לאחר אישור והערכת מצב. אסטרטגיה לא נוצרת כך. ראשיתה בתפיסת העולם של האסטרטג הקשורה בסביבה בה גדל והתעצב, בשיקוליו הפוליטיים ברגע נתון וכו'. אלה הדברים המשפיעים על אופן בחירתו של האסטרטג את כיווני הפעולה שלו (למשל אי רצונו במלחמה או דווקא רצונו בחיכוך). נוכח ייחודיות זו, כל שינוי באסטרטגיה הינו לאור הקשר ייחודי.  

אסטרטג פועל בסביבה ייחודית, מתאפיינת בבדידות, אין בה כאמור, נהלים ומערכת כללים ברורה כמו בסביבה הטקטית (הדוגמא הבולטת לכך היא הנהלים והפקודות הקיימים ביחידה צבאית או נהלים וכללי עבודה במפעל / חברה). לאור זה, היא לא רק חכמת המורכבת אלא מחייבת עורמה. אי אפשר להתמודד עם המורכבות בלי עורמה. מורכבות ועורמה מאפשרות ניהול דברים על השולחן וניהול דברים מתחת לשולחן, במקביל תוך כדי אמונה ששניהם נכונים וחשוב לקדמם.

כתנועה מתמדת שכדי להבינה ולגבש דרכי פעולה חדשות ההולמות אותה, הם נדרשים לשלב בכל פעם מחדש את האסוציאציות, התובנות והידע הרלוונטי למצב החדש ובאמצעותם לפלס מחדש את נתיבי התפיסה והפעולה שלהם, לכן הם לא מאמינים בתאוריה אחת שתסביר את הכל והם מוכנים לשהות עם השאלות שלהם ולא לרוץ מהר לתשובות ולפתרונות

תפיסת המציאות של השועל (צבי לניר)

לא ניתן להיות אסטרטג או מדינאי ללא תחושת שליחות. אמונה. כל מדינאי הוא כזה, ללא יוצא מן הכלל. האמונה היא המאפשרת לחיות את אי הודאות,[1] את המורכבות / הכאוס.

[1] הרב יונתן זקס, פרשת וירא, האמונה בחיים באי ודאות, מקור ראשון, 15 בנובמבר 2019.