סדרת הפוסטים הבאה תעסוק באסטרטגי ובאופרטיבי טקטי. בניגוד לדעה הרווחת, להבנתנו, אין מדובר בהיררכיה / דרג אלא בסביבות שונות לחלוטין.
לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומים אחרים לחץ כאן
עיקרי הטענות
- סביבות בעלות הקשר ולא היררכיה – להבדיל מהתפיסה הרווחת כי היחסים בין אסטרטגיה לבין טקטי / אופרטיבי הם היררכיים, קרי ישנו דרג אסטרטגי ודרג טקטי, אנחנו טוענים שמדובר בסביבות שונות שלכל אחת מהן מאפיינים ייחודיים.
- מאפיינים ייחודיים דורשים כלים שונים – שיח על סוגיות אסטרטגיות המושתת על כלים מהשיח הטקטי אינו שיח אסטרטגי.
- פרויקט המודיעין הישראלי (ולא רק הישראלי) צמח ונבנה בהקשר הטקטי אופרטיבי. מסביבה זו נמתחו המושגים והכלים לסביבות ולהקשרים האחרים.
- בסביבה האסטרטגית הקמ"ן או איש המודיעין אינו מחזיק בפונקציה אותה הוא מחזיק בסביבה הטקטית והאופרטיבית, ולכן המושג מודיעין כפי שהוא מוגדר היום אינו מושג מסדר בהקשר הסביבה האסטרטגית.
- תהליך למידה מסדר שני על מנת למנוע הפתעות בסיסיות:
- בשנים האחרונות עיקר השיח והמענה אל מול היריבים השונים (חזבאללה וחמאס כדוגמא) מתמקד בזווית הצבאית בלבד, סביב שאלות ממוקדות הדנות בעיקר במה לא (אילו יכולות אנחנו לא רוצים שיהיו לאויבינו) ולא דנים במה אנחנו כן רוצים ?
- פונקציה שמהותה לנהל מערכת למידה אחרת בכלל ואודות היריבים בפרט, בזוויות הסתכלות מגוונות על מנת למנוע תדהמות בסיסיות של המערכת הישראלית.
- להבנתנו אין פונקציה במערכת, האמונה על ניהול פרקטיקת חשיבה / התבוננות שמהותה התמודדות עם האתגרים שאינם מהתחום הפיסי אותם מציבים היריבים המרכזיים. קרי מאבק על השפעה, התמודדות עם מה שאינו פיזיקאלי אלא מופשט. פונקציה שלא תהיה אמונה על תכנון ומימוש אופרציה אלא על שאילת שאלות מסדר אחר.
בהקשר הצבאי מייצגים המושגים אסטרטגי, אופרטיבי וטקטי רמות שונות של המעשה הצבאי (תכנון ופעולה) ומתוך כך גם את הרמות בהיררכיה הארגונית הצבאית. כך, הטקטי הוא רכיב באופרציה אשר נדרש להשיג הישג המשרת את המטרה של האופרציה כאשר זו האחרונה היא מעשה הנגזר מהאסטרטגיה ומטרתו לאפשר את ההישג האסטרטגי על ידי סנכרון של ההישגים הטקטיים.
האתגרים אתם אנו מתמודדים הן ברמה המדינתית, והן ברמת הפרט, גם אלה הכוללים עימותים צבאיים, גם אלה שההתמודדות אתם כוללת פעולות צבאיות, מכילים אלמנטים שאינם צבאיים ולכן, בהקשר זה, עלינו לנסח מושגים אחרים ולכל הפחות לצקת במושגים הקיימים תוכן חדש/נוסף.
דוגמאות: ההתנהלות בתקופת רצועת הביטחון בלבנון – במעבר מהתמודדות עם הארגונים הפלסטינים להתמודדות עם חזבאללה, ההתנהלות הישראלית בהקשר הסכסוך עם הפלסטינים בעזה וההתמודדות עם האיומים מצד איראן. סוגיות אלה ורבות נוספות אינן עונות להגדרה "מערכת" במובנה המכניסטי ולכן מבחן התוצאה (בוודאי המיידית) אינו רלוונטי.
אנו מצביעים על לקונה שקיימת היום בהקשר למידה מסדר שני, תהליכי למידה בהם המודיעין אינו המומחה המוביל לפיתוח ידע רלוונטי אל מול האתגרים המורכבים.
לפני שנצלול:
המושגים נבדלים האחד מהשני במהות, הם אינם "עוד מאותו הדבר". הם תלויי הקשר, הם מתקיימים בסביבות אחרות במהותן, יכולים לשרת מטרות שונות ועדיין לחיות בצוותא.
כאן המקום להדגיש – אנחנו לא עוסקים באסטרטגיה ארגונית / עסקית. העניינים האסטרטגיים עליהם אנחנו מדברים והסביבה האסטרטגית עליה אנחנו מדברים נכונים רובם רק למדינאים ולמדינאות. סוגיות מסוימות בלבד נכונות לארגון עסקי או ציבורי.
כתיבת תגובה