"ההגדרה המרחיבה, תופסת תרבות כסוכן סיבתי המשפיע על תהליך ההתפתחות באמצעים אנושיים…ומעצימה אותה ככלי להבנת שונות של תופעות במציאות".[1] הגישה המודרנית (והנאורות) נוטים לייחס לעצמן פעילות על בסיס מדע ורציונליות ואילו את מרכז התרבויות המתחרות הם קושרים ל"דת ומטפיזיקה". עמנואל קנט טען כי ניתן לנתח כל תרבות עפ"י המושגים המערביים, בתבניות סדורות. כך המערב הינו רציונאלי, הפועל מתוך התקדמות לעבר העתיד ואילו אלו שלא, מבוססים על דעות קדומות ומבט אל העבר.
מפגש בין שתי פילוסופיות חיים
ההתנהלות בין מתחים היא אחד ההבדלים בין הפילוסופיה המזרחית (בודהיזם, טאואיזם וגם אסלאם) לזו המערבית. כך חידד האלוף (במיל') גרשון הכהן – "אדם מערבי מתקשה לחיות עם מתחים בלתי פתורים. הוא חותר לשנות את המציאות כדי לפתור אותם. אדם אסייתי רוסי או ערבי וגם סיני ניגש אל החיים כנתונים מעיקרם בסבך מתחים בלתי פתור".[1]
נוכח זה אדם החי ופועל עפ"י הפילוסופיה המזרחית אינו שואף לקצוות, אלא חי את הניגודיות, את המתח ומתנהל בתוכם. "הין והיאנג מבטאים את מהות המתח הניגודי…הם משלימים זה את זו הגם שאינם קיימים לשם עצמם…דאו הוא התנהלות החיים דרך השתנות בהקשר".[2]
התנהלות במרחב/במנעד שבין קצוות נובעת מפילוסופית חיים סדורה. "הצד היפה של הפילוסופיה המזרחית הוא גם הצד העמום והמבלבל שלה, והוא ההכלה של הניגודים".[3] להבדיל מהפילוסופיה המערבית/גישה המודרנית הפרקטית (ולכן היא היוותה את הבסיס למדע השימושי במערב עד המאה העשרים), בפילוסופיה המזרחית "הסתירה היא מהות העולם",[4] בעוד בזו המערבית "הסתירה מוצאת את ביטויה בשתי תפיסות מנוגדות".[5]
פילוסופיות אלה תופסות את הזמן ואת המרחב באופן שונה. בזו המזרחית (אשר מתחברת לאמירתו של הרקליטוס "הכל זורם") ההווה "הוא רגע נצחי, אשר אין בו הבדל בין עבר, הווה ועתיד".[6] בנוסף, הפילוסופיה המזרחית רואה במרחב והזמן כחלק ממצב תודעתי, ולכן בעזרת מדיטציה ניתן לעבור למצבים אחרים. נוכח זה "הזמן הוא רק ביטוי של השפה והתודעה".[7]
[1] גרשון הכהן, הצורך לנווט בין מתחים, 6 באפריל 2019. https://www.xn--7dbl2a.com/2019/04/06/%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%98-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91/.
[2] עפרה גרצר, "שני צעדים לפני כולם, מלוחמת עומק למערכות מיוחדות – וינגייט המצביא", עמ' 39.
[3] אלון הלפרין, רשת הזמן מסע להבנת הזמן והמציאות, עמ' 26.
[4] שם.
[5] שם.
[6] שם.
[7] שם.
[1] עפרה גרייצר, "שני צעדים לפני כולם, מלוחמת עומק למערכות מיוחדות – וינגייט המצביא" (מושב בן שמן: הוצאת מערכות, מודן ההוצאה לאור, 2015),עמ' 33.
כתיבת תגובה