סדרת פוסטים זו תעמיק באבן יסוד למידה ומנגנון למידה מתמשכת. לאבני הבניין שלנו
כפי שיהודה עמיחי אמר "פתוח סגור פתוח. זה כל האדם".[1] אנחנו משאירים את הדברים פתוחים לקורא. אנחנו לא מנסים לסגור את המסע או לסכמו. המציאות והחיים יביאו לתובנות חדשות.
בסדרת פוסטים זו לא נציע בד"ח (בדיקות חיוניות) או צ'קליסט שמביאים לפתרון. אין כאן מעין "עשה ואל תעשה". תוצרים מסוג זה אינם רלוונטיים לאתגרים בסביבה האסטרטגית בהם התמקדנו. נוכח זה לא תמצאו כאן מתודולוגיה סדורה. מתודה כשמה כן היא, שיטה, טכניקה שמתאימה לאתגרים אופרטיביים טקטיים ומכאן חשיבותה של מתודה מודיעינית. יהיו קוראים שיאמרו לעצמם שזה סוג של התחמקות (טבעי לחלוטין) אבל להבנתנו כל ניסיון לתחם את המענה לאתגרים בהקשר הסביבה האסטרטגית בספר הדרכה הינו עוד דוגמא למתיחת מושגים וכלים מהסביבה הטקטית לזו הראשונה היוצרים עיוות.
מתודולוגיית המודיעין האסטרטגי = מתיחה בין סביבות שונות היוצרות עיוות.
מה כן יהיה? ניסיון לחדד את הצורך בגישה אחרת. גישת חשיבה, התבוננות וניתוח. השיח הנוכחי בין המודיעין (והמערכת הביטחונית) לאסטרטג והאתגרים בסביבה האסטרטגית מבוסס כאמור על מתיחה של כלים בין הסביבות מה שבעיקר מייצר שיח אופרטיבי – טקטי (תחת כותרת של דיון אסטרטגי) מחד, וחיכוכים ועימותים אודות תפיסות עולם (במסווה של שיח מקצועי) מאידך.
אנחנו מציעים גישה אחרת לשיח. גישה בעלת מאפיינים אחרים וגישה לפעולה בסביבה האסטרטגית שאינה מנותקת מהנחות החיים המוכרות לנו.
[2] יהודה עמיחי, פתוח, סגור פתוח (תל אביב: הוצאת שוקן/ירושלים ותל אביב, 1998), עמ' 127.
כתיבת תגובה