טענה – תודעה בדומה להתהוות היא מופשטת, אינה לינארית. הדיון בה עפ"י הפרדיגמה הרווחת הוא עוד דוגמא למתיחה בין הפיזיקאלי למופשט.
מזה עשרות שנים ישראל בכלל ומערכת הביטחון בפרט מאותגרות חדשות לבקרים בהקשר התודעתי. סביב אירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה, באינתיפאצ'ה ב-1987, העובדה שחזבאללה שילב לוחם עם מצלמת וידאו לכל תקיפת מוצב והנחת מטען כנגד שיירה ועד ועוד.
עידן המידע לצד סיבות פוליטיות וחברתיות הביאו להאצת העיסוק בעולם התודעה. הגילויים סביב המעורבות הרוסית בבחירות בארה"ב ב-2016 הפכו לאירוע מכונן בתחום זה כאשר מאז, נראה שאין מערכת בחירות במדינות דמוקרטיות שסעיף "מעורבות חיצונית" אינו מופיע בסעיף האתגרים עימה המדינה מתמודדת.
עם האצת העיסוק בתחום זה נכתבו טקסטים רבים שהעשירו והעמיקו את הידע בתחום.[1] זה לא המקום לעסוק בהגדרות השונות הקיימות לתודעה, אך נראה כי בהקשר הביטחוני והמודיעיני תודעה הפכה לעוד תחום בו מתקיימת מתיחה של כלים ומושגים מהפיזיקאלי אל המופשט .
תודעה אינה רציפה, היא אינה פיזיקאלית. תרבויות המזרח (החיות עפ"י גישה שהוצגה בשער הקודם) בניגוד לתרבות הנאורה, המודרנית המערבית שילבו עולם זה באופן מפותח יותר. כמו התהוות כך גם תודעה אינה נושא למומחיות מודיעינית.
בתודעה קיימים מרכיבים בלתי ליניאריים, שאינם ברי שליטה ובוודאי שאינם מצייתים לסדר של מהלכים טוריים, הנדסיים, לקשר בין פעולה לתוצאה מבוקשת. לא מדובר כאן בניהול פרויקט הנדסי.
לכן השיח אודות "מערכה על התודעה" או שילוב "קמ"ני תודעה" לשם בחינת מהלכים או השלכות של מהלכים הינו שיח טקטי מיסודו שמחפש את המוחשי בלבד בעולם מופשט ורחב. השלכת מושגים מעולם המטרות (כגון B.D.A) מעיד להבנתנו על הקושי בהתמודדות ולא על פיתוח כלים רלוונטיים. תודעה אינה עוד רכיב / סעיף בתוכנית / מבצע צבאי.
[1] ראו למשל, יוסי קופרווסר ודודי סימן טוב (עורכים), המערכה על התודעה, היבטים אסטרטגיים ומודיעיניים, מזכר 191, המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז מורשת המודיעין, מאי 2019. https://www.inss.org.il/he/publication/the-cognitive-campaign/, מיכאל מילשטיין, המערכה על התודעה: מיתוס מול מציאות, במה מחקרית, כרך 23, גליון 2, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אפריל 2020. https://strategicassessment.inss.org.il/articles/myth-or-reality/.
כתיבת תגובה