מודיעין, התהוות והתרעה

מודיעין, התהוות והתרעה

"יהיה לי ערב אחר

ויהיה לי בוקר אחר

ובין שניהם יהיה לי לילה שלא ייזכר"

חווה אלברשטיין, "ערב אחר"
  • בכל "רגע" במהלך ההתהוות, אין אפשרות להצביע על המשכה. ניתן לזהות התהוות רק בדיעבד.
  • תפניות בהתהוות –  תפניות אלה הן במוחו של המופתע. הן אינן קורות במציאות. ובדומה להמשכה של התהוות,  ניתוח "תפנית" הוא רק בדיעבד. 

איתי ברון (רח"ט מחקר לשעבר) טען במהלך הרצאה כי "יש אתגר התהוות. התופעות במזרח התיכון פשוט אירעו. בלי תכנון מוקדם. זה אתגר עצום למודיעין. זה מעמיד בספק את מודיעין הכוונות. איך מנטרים התהוות"?[1] נשתמש באמירה זו על מנת לחדד את טענתנו.

מדוע בעשור האחרון מוגדרת התהוות כאתגר ? כיוון שהתרחשו מספר אירועים בסדר גודל אחר ובראשם רצף אירועים שכונו "האביב הערבי" שהחלו מרוכל תוניסאי שהצית את עצמו (דצמבר 2010) והביאו להפיכה בתוניסיה ולאחר מכן מצרים וכו' ? כיוון שהעידן הדיגיטלי העלה את קצב השינויים במערכת ולכן אנחנו שמים לב לזה יותר ?

אבל אתגר ההתהוות תמיד היה. החיים הם התהוות. אותו "לילה שלא ייזכר" הוא התהוות. התפתחות לא ברורה. יש ערב, יש בוקר ובתווך התפתחות כלשהי. כל הזמן מתרחשים דברים במערכת שלעיתים מביאים לכדי תגובה / השתנות שמשליכה על ישראל  ולעיתים לא משפיעים כלל. כל הזמן קורים דברים שמשליכים עלינו בצורה מסוימת ודברים המתרחשים שלא משליכים (לפחות לא מיידית). מדוע תאונת דרכים בדצמבר 1987 הביאה לפרוץ האינתיפאצ'ה ? מדוע ברית המועצות קרסה וחומת ברלין נהרסה בנובמבר 1989 ? כל אלה דוגמאות לאירועים שבקצה שלהם יש אירוע משמעותי ומשפיע (ומפורסם בהיסטוריה) אך מנגד קיימים אירועים משמעותיים שבקצה שלהם אין התפתחות המשליכה ומשפיעה על סביבתה באותו אופן.

אלוף (במיל') גרשון הכהן תיאר זאת כך:

מי יודע איך קוראים לאישה, עולה חדשה מרוסיה, שהציתה עצמה בנתיבות באוגוסט 2005, במחאה על ההתנתקות? איש לא זוכר. שום צונאמי לא התהווה ממחאתה הטרגית. שמה – ילנה בוסינובה[2] אבל בתוניסיה, איש אחד שרף עצמו וגל גדול של מהומות הציף את האזור כולו. מדוע אנחנו לא זוכרים את שמה? כיצד היא לא זכתה לעורר מהומות? אפשר להניח לכך ולומר בפשטות "מן אללה". כמו שלא כל ארבע גחלים לוחשות, שהונחו ללא השגחה בחורשה בכרמל, הופכות תמיד ובהכרח לשריפת ענק. נכון שצריך גחלים; אבל צריך גם רוח גדולה בכיוון המתאים; ומכבי אש שלא מגיעים בזמן ויער בתקופה של יובש מצטבר אחרי קיץ לוהט; וכל זה ביחד, בצירוף חד פעמי, יוצר מקריות חד פעמית


[1] 30 ביוני 2015. הרצאה בכנס המודיעין והיחידות המיוחדות. https://www.israeldefense.co.il/he/content/המערכהמולדאעשתימשךשניםרבותזהישפיעעלהמזרחהתיכון.

[2] ילנה בוסינובה, עולה מרוסיה, ערירית בת 54 ,ללא משפחה בארץ, יצאה הקרוואן בקדומים ב- 17 באוגוסט 2005 ,יומיים לאחר תחילת הפינוי בכוח בגוש קטיף. תיכננה להגיע עד לגוש קטיף, נעצרה במחסום משטרתי ליד נתיבות ושם הציתה את עצמה במחאה על התעלמות הממשלה מההתנגדות להתנתקות. כשהשוטרים הבינו מה קורה וכיבו את הלהבות כבר היה מאוחר. היא הובהלה במצב אנוש לבית החולים סורוקה ולאחר תשעה ימים נפטרה מהכוויות הקשות.


Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *