ברון ציין כי דוגמא לאתגר ההתהוות הייתה ב"דינמיקת ההסלמה" שהובילה למבצע "צוק איתן" (2014).[1] להבנתנו המושג "דינמיקת הסלמה" בין מדינת ישראל לגורם כוח אחר אינה דוגמא להתהוות במובן שהוגדר בפסקה הקודמת. התהוות אינה תחומה בזמן, אינה מנוהלת על ידי אדם/ארגון, אינה מתוכננת ואינה ליניארית (כל מה ש"דינמיקת הסלמה" כן). התהוות הינה ברירת מחדל של המציאות והיא אינה אמצעי לפיצוח בעיה ספציפית. "דינמיקת הסלמה" אולי מתארת תיחום בזמן שיש בו גורם של אי ודאות, אבל להבנתנו המושג בא לפצות על הקושי של המודיעין בהסבר פעולות היריבים בעת הסלמה. מושג מאותה משפחה טבע אל"מ (דאז) עמית סער בעבודתו אודות "הסלמה לא מתוכננת".[2]
את ההתהוות נבין רק בדיעבד וגם אז זו תהיה פרשנות היסטורית ולא אינדוקציה/דידוקציה (פקציה פיקציה של ניטשה).[3] לא נאתר אותה כאשר היא מתרחשת.
ניתן דוגמא לכך מעולם הכדורסל. סדרת הגמר של עונת 2018 – 2019 הפגישה בין טורונטו רפטורס לבין גולדן סטייט ווריורס. משחק מספר 5 התקיים בטורונטו והסתיים בניצחונם של האורחים מקליפורניה. הזריקה האחרונה במשחק של רכז הקבוצה הקנדית נחסמה ע"י דריימונד גרין אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה. ככה זה נתפס בעיני הצלם שישב באולם:
בתמונה רואים את גרין (בגופיה הכחולה) חוסם כבר את הכדור. אבל שימו לב למבט של היושבים בקהל. הם עדיין במתח מה יהיה עם הזריקה. ייקח עוד כמה שניות עד שכלל הקהל יבין זאת. בחיים הבנת רגע תחילתה של ההתהוות לא נמשך שנייה. זה תמיד בדיעבד וניתוח לאחור בדיעבד ולכן לנטר התהוות כפי שברון סימן הינו דבר בלתי אפשרי. זה כמו לנסות לתפוס מים באמצעות רשת ללכידת פרפרים.
חידוד נוסף של ברון הוא כי "האתגר במקרה של התהוות הוא גדול וייחודי…האתגר המודיעיני במצבים של התהוות הוא לא להתריע על "כוונה" של גורם כלשהו לבצע מהלך כלשהו, אלא על האפשרויות שיכולות להתפתח כתוצאה ממצב עניינים מסוים, שבו לפעולותינו ולהחלטותינו יש השלכות ישירות על פעולתו של "הצד השני" (או צדדים)…".[3] גם איתי שפירא (בהמשך לברון) במאמרו אודות המודי עין האסטרטגי, עמד על כך שאחד ממבחניו המרכזיים הוא "זיהוי תפניות בתחילת התהוותן".[4]
[1] איתי ברון, המחקר המודיעיני, בירור המציאות בעידן של תמורות ושינויים, עמ' 26.
[2] אל"ם עמית סער, כיצד מתחילה מלחמה שאיש לא רוצה בה, בירור תופעת ההסלמה הלא מתוכננת, עיונים בביטחון הלאומי, מרכז המחקר, המכללה לביטחון לאומי, גליון 24, מרץ 2019. http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/6/114376.pdf.
[3] איתי ברון, המחקר המודיעיני, בירור המציאות בעידן של תמורות ושינויים, עמ' 26.
[4] איתי שפירא, המסגרות התפיסתיות – נדבך מרכזי בתפקידיו של המודיעין האסטרטגי, מרכז למורשת המודיעין (מל"מ), 22 בפברואר 2019. https://www.terrorism-info.org.il/app/uploads/2019/02/043_19_hn.pdf.
כתיבת תגובה