על למידה מסדר שני

טענה – העימותים / המבצעים הרחבים במעלה הדרך הם מופעים ייחודיים ברצף של מאבק מתמשך בין ישראל לאויביה שמכיל תחרות למידה משמעותית ומאתגרת המבוססת על חיכוך רציף שאינו דווקא פיזי. להבנתנו החשיבה המארגנת של מרחב זה – בין המלחמות, מחייבת למידה מסדר שני עם תוצרים רלוונטיים שאינם רק התכוננות למערכה עתידית. במילים אחרות, המערכה המתמשכת משפיעה על הצדדים העוינים גם כאשר אין לחימה אינטנסיבית – גם מים שאינם מפל, חוצבים בסלע.

מערכה לעיתים היא מאבק מתמשך על עניינים שאינם מדידים באופן מובהק בכל נקודת זמן כגון השפעה איזורית, הישגים כלכליים וחברתיים ומימוש אינטרסים ולכן, פרספקטיבה צבאית על המערכה היא מוגבלת ואף בעלת פוטנציאל הטעיה.

טענה – על מנת לקיים למידה של מערכת רבת ניגודים (שאין בה ודאות, להבדיל מהסביבה הטקטית) נדרשת גישה / זווית התבוננות ייחודית שאינה לוקחת את הכלים הטקטיים ומותחת אותם להקשר החדש, אלא משתמשת בכלים אחרים.

מדוע האתגרים הרב מימדים מחייבים כלים אחרים ?

שאלות ערכיות  – השאלות המרכזיות הן בבסיסן שאלות ערכיות ולא מקצועיות, לכן למומחים אין שום יתרון. למשל שאלות שקודם כל קשורות לאינטרסים הלאומיים לצד שאלות שעוסקות קודם כל בחברה הישראלית ועמידותה בהקשרים שונים.

אין פתרון טכני – אין מומחה אחד המחזיק בידע. אין פתרון מתמטי.

קבלת החלטות – חוסר ודאות מחייבת קבלת החלטות מהירה ולכן שוב ניתוח "תהליך קבלת ההחלטות" ולא ההחלטה עצמה מושך את הדיון להקשר הטקטי. שאול אמסטרדמסקי, ראש התחום הכלכלי בתאגיד השידור כאן 11,  ציטט את ראש ארגון הבריאות הבינ"ל שטען כי "בהתמודדות עם מגפות למהירות התגובה יש חשיבות קריטית, יותר מאשר אם התגובה שלכם מושלמת או לא. מוטב לצאת מהר עם תכנית לא מושלמת ולתקן אותה בהמשך מאשר לדון שוב ושוב באותו הדבר עד שמגיעים לתוכנית מושלמת, כי בינתיים הנגיף מנצח".[1]  

[1] שאול אמסטרדמסקי, "כרוניקה של תגובה מאוחרת: זה הזמן של הממשלה להעביר הילוך" , תאגיד השידור כאן 11, 22 באפריל 2020. https://www.kan.org.il/item/?itemId=70018.