תהליך הלמידה הינו לשם פעולה אבל לא רק. מדובר על בחינה רציפה ומתמשכת של הנחות העבודה של המערכה, זיהוי היסט, המשגת הנחות עבודה מחדש והגדרת עקרונות פעולה בהתאם. למידה, שעיקרה לימוד על עצמנו ולא עוד גילוי על האויב.
אי ודאות היא הנחת עבודה בהקשר המערכתי ובסביבה האסטרטגית. מכך נגזר שהפתעות (מצביות) יכולות להתרחש. להבנתנו הפרקטיקה של למידה, היא המאפשרת למנוע "הפתעות בסיסיות" ע"י עיסוק מתמשך בתפיסות והנחות עבודה ללא עיסוק בשוטף אך ב"התכתבות" איתו.
מכאן שנדרש מנגנון / קבוצה אשר י/תחולל למידה שכזו. מדובר בלמידה בסיסית, שיטתית, רציפה המביאה להמשגה מתעדכנת ביחס לשינויים ולהתפתחויות. אם למידה טקטית בוחנת פעולות ודפוסי פעולה, הלמידה המערכתית בוחנת את רלוונטיות הפרדיגמה במסגרתה אנו פועלים.
למידה בסיסית הינה תהליך ויכולות להיות תקופות בהן אין תחושה של קפיצת מדרגה בלמידה או המשגה חדשה. המנגנונים הקיימים כאמור בסביבה הטקטית אינם יכולים לתת מענה לאתגרים של סביבה זו. לא ניתן להבנתנו להשתמש בהערכת המצב בסביבה הסבוכה. אנחנו מתיישבים ללמוד כיוון שלא זיהינו מה הבעיה ועדין אין לנו מערכת מושגים רלוונטיים שתסייע לנו לפרש את המציאות שהתהוותה.
טענה – אין כיום פונקציה במערכת, האמונה על ניהול פרקטיקת חשיבה / התבוננות זו. פונקציה שמהותה התמודדות עם מה שאינו מצוי במוקד העיסוק של המערכת הביטחונית בכלל ושל צה"ל בפרט. ההתמודדות עם האתגר המרכזי המייחד את המערכות היריבות המרכזיות, עם מה שאינו פיזיקאלי, המאבק על השפעה.
פונקציה שמהותה לנהל מערכת למידה אחרת אודות היריבים, מזוויות הסתכלות מגוונות על מנת למנוע הפתעות בסיסיות מהמערכת הישראלית.
כתיבת תגובה