טענה – נוכח מאפיינים אלה של הסביבה האסטרטגית, הקמ"ן בסביבה זו אינו המומחה כמו בסביבה הטקטית. בסביבה הטקטית הקמ"ן ממליץ למפקד. להמלצת המודיעין ערך רב, כאמור נוכח היותו מומחה. בסביבה האסטרטגית הקמ"ן הוא אחד הפונקציונרים התורמים לתפיסת המציאות של האסטרטג. לכן, בין היתר, שיח ההמלצות הנובעות מ"הערכת המודיעין" אינו רלוונטי.
החומרים שלנו מובאים בפני מקבלי ההחלטות והם אלה שצריכים לקבוע מה הלאה על סמך מכלול השיקולים שעומדים לנגד עיניהם. חלק משיקולי הקורונה, חברתיים, ציבוריים, כלכליים ופוליטיים, הם שיקולים שלעולם לא אבין.
אל"מ נ', אז בתפקידו כראש מרכז המידע והידע של אמ"ן למלחמה בקורונה
טקטיקה עוסקת בגילוי האויב ומגיבה להערכת המודיעין. אסטרטגיה לעומתה, לאו דווקא נובעת מהערכת המודיעין אלא עיקרה, בפעילות הסמויה מן העין של האסטרטג.[1] לאסטרטג כלים נוספים ומגוונים לגיבוש תפיסת המציאות שלו.
מבצע "מגן צפוני" – דוגמא למורכבות סביבתו של האסטרטג וכיצד משתלב בה הרמטכ"ל כמוביל אופרציה ומה מקומו של המודיעין:
ב-14 בנובמבר 2018, טרם מבצע "מגן צפוני" התפטר שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן,[2] זאת עפ"י פרסומים, בין היתר על רקע מתיחות בינו לבין ראש הממשלה וכן ייתכן גם גורמים בכירים במערכת הביטחון, סביב השאלה האם להתמקד במבצע ברצועת עזה ? לאחר ההסלמה במסגרתה נורו מאות רקטות לעבר שטח מדינת ישראל או להעביר את המיקוד למימוש מבצע "מגן צפוני" בגבול לבנון.[3]
נראה שההכרעה התהוותה במסגרת ניהול מתחים בין השר לראה"מ, לרמטכ"ל ולמפקד פצ"ן. די ברור שלא מידע מודיעיני כזה או אחר הכריע את הכף וגם לא הערכת המודיעין.[4] המידע המודיעיני לא היה הגורם המרכזי בקביעת האסטרטגיה, האם להתמקד בצפון על חשבון רצועת עזה ? היה כאן עירוב של אופרטור (הרמטכ"ל) שהבין את הדברים החשובים לאסטרטג וכן תאמו את המהלכים החשובים לו כרמטכ"ל. היה כאן אסטרטג (נתניהו) שהמודיעין אודות המנהרות סייעו לו להסיט את תשומת הלב לגזרת הצפון ולהרגיע את המצב ברצועת עזה. כמו כן, ככה"נ סייע המידע להשאיר את השר בנט בממשלה ולא להתפטר ובכך להפיל את הממשלה. זוהי רק דוגמא. היא אינה ייחודית בהיסטוריה לממשק בין האסטרטג לבין המודיעין. במהלך המאה העשרים (לפחות) מדינאים השתמשו במודיעין בצורה המסייעת להם לקדם את תפיסתם ולהתמודד עם אתגרים פוליטיים[4].
[1] גרשון הכהן, ישראל היום, 24 באוקטובר 2019. https://www.israelhayom.co.il/opinion/701219.
[2] מורן אזולאי, "ליברמן התפטר וקרא לבחירות: נכנענו לטרור", 14 בנובמבר 2018, YNET, https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5401728,00.html.
[3] אלכס פישמן, "לשמור על קרקע יציבה", ידיעות אחרונות, 4בדצמבר 2018. https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5420174,00.html.; בן כספית, "גדי איזנקוט: צריך לשנות את המציאות, כי היא מובילה למדינה אחת, שהיא הרס החלום הציוני", וואלה, 21 בינואר 2022. https://news.walla.co.il/item/3484148
[4] יניב קובוביץ, "מבצע ברברוסה של חזבאללה: כך לחץ הרמטכ"ל לפעול כנד המנהרות", הארץ, 17 בדצמבר 2018. https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.6748027.
[5] להרחבה ראו אוהד לסלוי, המדינאי ואיש המודיעין, "הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו?" (מושב בן שמן: מודן הוצאה לאור, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2022).
כתיבת תגובה