פוסט זה הינו במסגרת העמקה אודות ההבדלים בין הסביבות (ולא היררכיה) האסטרטגית והאופרטיבית – טקטית. לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומי הבלוג
טענה – החלוקה המוכרת לרמות המודיעין מהטקטי ועד האסטרטגי / לאומי פוגעת בהבחנה בין הסביבות. אם דעה זו מקובלת, אזי למה הכלים שמשמשים את הסביבה האסטרטגית נמתחו מהטקטית – אופרטיבית ?
פרדיגמת פרויקט המודיעין הישראלית (וחלק מזו המערבית) נבנתה להתמודד עם אתגרים אופרטיביים טקטיים. יהושפט הרכבי, ממעצבי תפיסת המודיעין הישראלית בראשית דרכה הגדיר את המודיעין כ"מסקנות, הכללות, הערכה לגבי תהליכים בהווה או הערכה של התהליכים בעתיד שנעשו על ידי צירוף ידיעות שנבחנו".[1] כפי שניתן לראות הגדרה זו מתמקדת באיסוף מידע, המתאימה לאתגרים של הסביבה האופרטיבית – טקטית.
Intelligence is official information on foreign developments and situations.
Sherman Kent, Strategic Intelligence for American World Policy (Princeton University Press, 1949; 1966), p.4. https://www.cia.gov/library/readingroom/docs/CIA-RDP79T01762A000400020010-2.pdf.
גם בהתייחסו למודיעין אסטרטגי, התמקד הרכבי במידע – "נוכל לומר שמגמת המודיעין ובייחוד המודיעין במובנו הרחב – המודיעין האסטרטגי – הוא לתת למעצבי המדיניות נתונים לגבי הגורמים מחוץ למדינה כדי לשמש רקע להחלטותיהם ולפעולות מצדם".[2]
אלוף (במיל') יעקב עמידרור הגדיר בספרו "מודיעין הלכה למעשה" את "עיקרי העיסוק המודיעיני: איסוף והערכה לשם סיוע בתהליך קבלת החלטות".[3] הגדרה זו קולעת לאתגרי המודיעין בהקשריו האופרטיביים טקטיים. אין היא להבנתנו מביאה לידי ביטוי את ההקשר של הסביבה האסטרטגית והמודיעין.
המודיעין המדיני ־ אסטרטגי נועד לאפשר למעצבי המדיניות ולמקבלי ההחלטות ברמה המדינית להכיר ולהבין באופן מעמיק את המערכת בה המדינה פועלת, בכל הקשור לגורמים החיצוניים והשחקנים הזרים המשתתפים בה. כן נועד המודיעין המדיני־ אסטרטגי לספק התרעות קצרות טווח וארוכות טווח על שינויים במערכת, ובהם התפתחות של איומים והזדמנויות, ולדווח על כוונות לפעולה של השחקנים הזרים ועל השלכותיהן האפשריות. בנוסף לכך הוא נועד להעריך את ההשפעות והמשמעויות של פעולות שבכוונת הקברניטים לנקוט, להציע דרכי פעולה ולסייע בהיבט המודיעיני במימוש דרכי פעולה נבחרות
רח"ט מחקר לשעבר (תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר
בהגדרה זו, מתח להבנתנו קופרווסר את משימות המודיעין בהקשר הטקטי – תיאור השחקנים וכן מתן התרעה להקשר האסטרטגי.
ברון בהגדירו את המחקר האסטרטגי התמקד גם הוא בסוגיית המידע – "גם בתקופה שבה התהוות היא האתגר העיקרי העומד לפתחו של המחקר המודיעיני, עוסק המחקר האסטרטגי בכוונותיהם של הגורמים השונים באויב ובסביבה".[4] בהמשך טען ברון כי למושג "כוונות" שלושה רבדים שונים: "חזון, יעד על ואסטרטגיה". עוד הדגיש כי כיוון ש"האויב אינו מרבה לקיים דיונים על "החזון שלו ולמעשה, כמעט שלא ניתן למצוא "החלטות" פורמליות בעניין זה. הדבר מקשה מאוד על הדיון מודיעיני בסוגיית החזון".[5]
כלומר מתוך זה נראה כי מידע הינו תנאי לשיח אסטרטגי (על בסיס התפיסה כי האמת מצויה במידע)[6]. כאן אנחנו חולקים על ברון. מידע הוא הבסיס לפעולה, מודיעין בהקשר הטקטי מבוסס מידע. עם זאת בהקשר האסטרטגי המידע אינו הבסיס לשיח, מה גם שהידע הרלוונטי אינו נמצא בידי איש המודיעין בלבד.
[1] יהושפט הרכבי, המודיעין כמוסד ממלכתי (תל אביב: הוצאת מערכות והמרכז למורשת המודיעין, 2015), עמ' 37.
[2] יהושפט הרכבי, המודיעין כמוסד ממלכתי, עמ' 39.
[3] יעקב עמידרור, מודיעין – הלכה למעשה, עמ' 12.
[4] איתי ברון, המחקר המודיעיני, בירור המציאות בעידן של תמורות ושינויים, עמ' 51.
[5] שם.
[6] "בכל מה שקשור למודיעין ולביטחון לאומי, יש אמת של ממש. או שזה מלחמה, או שזה תרגיל…יש משמעות עצומה לבירור המציאות ולהבנתה כפי שהיא באמת, תא"ל במיל' איתי ברון, איילת שני, "הסכנה הגדולה היא שערוץ 14 ייכנס לתוך דיוני הביטחון הלאומי. זו סכנה עצומה, קיומית", מוסף הארץ, 7 באפריל 2023.
כתיבת תגובה