איתי שפירא (כמו גם ידלין[1] וברון) הגדיר את ההתמודדות עם תעלומות ולא עם סודות, כאחד האתגרים המרכזיים של המודיעין האסטרטגי.[2] נחדד תחילה מה להבנתנו ההבדל בין שאלה מעולם ה"סודות" לבין שאלות מעולם ה"תעלומות":
שאלה מעולם הסוד – שאלה שיש עליה תשובה בעולם. שאלה בהקשר טקטי / אופרטיבי. שאלה של כמות, יכולת, תפוקה – למשל
כמה טילים יש לארגון כזה וכזה ?
שאלה מעולם התעלומה – שאלה שאין עליה תשובה בעולם. לרוב שאלה בהקשר האופרטיבי לאופן תגובה של יריב לפעילות מפתיעה של כוחותינו או תרחיש עתידי שעדין לא קרה – לדוגמא – מי יחליף שליט כזה וכזה? איך אסד יגיב לתקיפת הכור (2007).
טענה ראשונה – החלוקה לסודות ותעלומות אינה מסבירה את מהות האתגר האסטרטגי אם אותה שאלה במאפייני תעלומה עוסקת בהקשר פעולה והיערכות לתגובה ע"י צד אדום. כן היא מחייבת ידע עמוק ותשתיתי אודות היריב ופיתוח כלים טקטיים רלוונטיים.
טענה שנייה – האסטרטג לא מתבסס על מה צד אדום עושה, אלא זה רכיב מסוים מאוד במסגרת שיקוליו, בבואו להחליט מהי האסטרטגיה. דיון על צד אדום ועל אופן תגובתו הוא דיון אופרטיבי – טקטי.
נחדד דברים אלה באמצעות דבריו של עמוס ידלין במסגרת שיחה עם ח"כ יאיר לפיד, בהקשר תגובתו האפשרית של בשאר אלאסד לתקיפת הכור בסוריה (2007):
ידלין: מה אתה מספר לממשלה, לקבינט, שעכשיו זה לא הערכת מודיעין כזאת כללית שאחריה אין action items, אלא זה החלטות לביצוע. ושואל אותך ראש הממשלה, "אתה בטוח שזה כור צבאי?" זה שאלה קלה, יש תמונות, יש לך שרטוטים, יש אנשים שמבינים בזה שאומרים לך זה כור צפון קוריאני, יש כזה במקום כזה וכזה בצפון קוריאה. הם גנבו אותו מהבריטים….זה כור רק לפצצות… שראש הממשלה שואל אותך שאלות הנדסיות, שיש להן תשובות במספרים, אתה בדרך כלל יודע לתת את זה טוב. מה הטווח של שיהאב 3 ? כמה ק"ג הוא לוקח? כמה יש להם ?
ח"כ לפיד: השאלות הקשות איך הם יגיבו אם תהרוס את זה ?
ידלין: אם מישהו ישאל אותי מה ראש ממשלה יחליט, אני לא יודע, הוא עוד לא עשה את הדיון, הוא עוד לא שמע את שר הביטחון, את ראש המוסד, את הרמטכ"ל, אותי, אני לא יודע. כי אסד, וזאת הייתה הבעיה, אסד אפילו לא חלם שאנחנו יודעים שיש לו כור גרעיני. ושאנחנו כנראה נתקוף אותו. אז אמרתי לראש הממשלה, תראה אם ביחידה הטכנולוגית של אמ"ן היו מייצרים איזה שבב שקורא מחשבות של בן אדם והסוכנת של המוסד הייתה שותלת את זה על השערות של בשאר וזה היה משדר לי….לא הייתה לי תשובה כי הוא לא חושב על זה.
קטע זה משיחה (מאוד מלמדת) בין השניים הוא שיח בהקשר אופרטיבי טקטי. אין זה משנה אם מדובר בסוד או תעלומה זה עדיין בהקשר האופרטיבי – טקטי. הצגתו לממשלה ולקבינט לא משנה את היותו אופרטיבי טקטי. האסטרטג פועל בכלל הסביבות וההקשרים, ובהקשר של השיחה הנ"ל, האסטרטג (ראש הממשלה לשעבר אולמרט) דאז פעל בסביבה האופרטיבית טקטית בבואו לאשר את תקיפת הכור הגרעיני. במקביל פעל אולמרט בכלים אחרים העומדים לרשותו כאשר שוחח על כך עם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש.
ההבדל בין אופן מתן המענה לסוד ולתעלומה הוא כמו ההבדל בין תהליכי עבודה בהייטק ובלואו טק. אכן נדרשים כלים / מתודות שונות לגלות סוד או לפתור תעלומה אך ההבדל ביניהם אינו מעיד על ייחודו של מודיעין אסטרטגי.
…נראה שהתעלומות הופכות בשנים האחרונות להיות מורכבות יותר. המודיעין האמריקאי, לדוגמה, מציג בהערכות המודיעין הלאומיות שלו סוגיות הקשורות לטכנולוגיות מתקדמות, לבינה מלאכותית, לאנרגיה, לאקלים, לפשע מאורגן ולסייבר. כדי לאתר התפתחויות בתחומים אלו נדרש מודיעין אסטרטגי שונה מזה שיוצר בעבר, אשר נועד בעיקר לעסוק בהתרעה על מלחמה או על יציבות משטרים. וכפי שנראה בסעיף הבא, חלק גדול מתעלומות אלו אינן ממוקדות כיום רק במדינה אחת, אלא קשורות גם לישויות שאינן מדינתיות.
אל"מ (במיל') איתי שפירא, "האתגרים המרכזיים הניצבים בפני המודיעין האסטרטגי".
טענה – כלל הדוגמאות שנתן שפירא הינן מהעולם האופרטיבי – טקטי, כיצד מתמודדים עם האיומים הנ"ל, כיצד מתמודדים עם סוגיות שעדין אין עליהן תשובה. בכלל הדוגמאות הנ"ל מודיעין אינו המומחה היחיד ובמקרה מסוים הוא אינו המומחה כלל אלא הידע קיים באקדמיה, בגופים עסקיים וכו'.
[1] לפידקאסט, "האדם היחיד שהשמיד שני כורים גרעיניים. שיחה עם עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי". 6 במרץ 2020. https://www.youtube.com/watch?v=3BoBpbVDv3k.
[2] איתי שפירא, "האתגרים הניצבים בפני המודיעין האסטרטגי", המכון למחקרי ביטחון לאומי, הבמה המחקרית, כרך 23, גליון 1, ינואר 2020.
כתיבת תגובה