טענה – סביבות, עניינים ולא היררכיה

פוסט זה הינו המשך העמקה בנושא שבנדון. לאבני היסוד שלנו בתחום זה ובתחומים אחרים של הבלוג ראו כאן.

ההגדרות הרווחות, בהקשר הביטחוני, מתייחסות לטקטיקה, אופרציה/מערכתיות ולאסטרטגיה כרמות שונות ומייחסות אותן לדרגים השונים של המערכת הביטחונית.  ובכן, הגדרות אלה נכונות אולי בהקשר המלחמה הקלאוזביציונית, אולם, הן אינן מספקות בהקשרים אחרים כגון, הסכסוך המתמשך עם הפלסטינים, החיכוך המתמשך עם חזבאללה והעימות עם איראן.

בהקשרים האחרים סביבה אינה דרג או רמה אלא הקשר (CONTEXT), נסיבות, אתגרים, שותפים  והגיונות. כך, הסביבות השונות הן אחרות! הן אינן המשך של הסביבה הקודמת והן לא עוד מאותו הדבר, הן גוזרות גישות שונות, תפקודים שונים ופרקטיקות שונות במהותן.

דוגמאות לשונות בין הגישות הוא התסכול המוכר במדינת ישראל מניצחונות בקרבות והפסד במערכה (לבנון השנייה) ומכך שניצחון צבאי אינו ממונף להישג מדיני (ששת הימים? "חרבות ברזל"?).

מסגרת קינפין

כדי להציג את הקשרים בין הסביבות השונות – האסטרטגית, והאופרטיבית – טקטית נשתמש במסגרת קינפין ( Cynefin Framework).[1] מודל זה הוא אומנם מודל כללי ללא הקשר ספציפי, אבל דווקא נוכח זה הוא מאפשר בירור רחב של הסוגיה  בה יעסוק שער זה. המודל מבחין בין סביבות שונות. בין הסביבה המובנת, המוכרת, דרך זו הניתנת לידיעה והסבוכה ועד לכאוטית. כל סביבה עפ"י המודל מחייבת מענה אחר לאתגרים השונים.

[1] להרחבה אודות מסגרת קינפין ראו אתר דואלוג. https://doalogue.co.il/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9F.