"בעולם הפוליטי הכאוטי אין תשובות מתמטיות"
"פוליטיקה זה הכאוטי ביותר שיש. אין סיבה ומסובב"
שלי יחימוביץ'
על מנת לחדד את הנאמר מעלה, נתחיל ממסגרת קינפין למרחבים הסבוך והכאוטי – סביבות הפעולה המרכזיות של האסטרטג.
המרחב הסבוך (COMPLEX) הוא זה שבו ריבוי הגורמים שלהם יכולת עצמאית לבחור, לפעול ולהשפיע על המערכת איננו מאפשר זיהוי של סיבה ותוצאה. אין דרך לפרק את המערכת לגורמיה כדי ללמוד אותה, שכן עצם הפירוק משנה את ההיגיון של המערכת (נסו למשל לפרק אורגניזם חי לאברים שלו). למעשה, רוב המערכות הביולוגיות וכל השאלות הנוגעות להתנהגות אנושית וחברתית הן בגדר סוגיות סבוכות. הסיבה והתוצאה מתגלים במרחב זה רק בדיעבד. בשל כך, המערכת הסבוכה מתאפיינת בכך שמתקיימת בה התהוות מתמדת...למעשה, קשה מאוד לדבר על תכנון במרחב זה, ויש צורך ביצירה של אסטרטגיה וכלי ההשפעה כדי להלום את רוחב האתגרים
אתר דואלוג
המציאות הכאוטית היא זו שבה הדינאמיות של השינוי איננה מאפשרת יצירה של דפוסים משמעותיים. בשל כך, הגישוש איננו רלוונטי, כי כל מגע עם המציאות מספק היטל על סוגיה אחרת ולאורך הזמן לא נוצרת הבנה של הבעיה. המצב הכאוטי הוא כמעט תמיד זמני, אף שהוא לא פעם אורב בצורה כזו או אחרת מעבר לפינה (מצב המכונה סף הכאוס) במהלך הזמן, הכאוס יהפוך על פי רוב לסבוך, כאשר דפוסים יחלו להיווצר. מנגד, מדובר בכר מושלם לעלייתם של דיקטטורים שמשליטים סדר כפוי על המציאות (מעבר חד למרחב הידוע). הצד החיוני שבכאוס הוא עוצמת ההתהוות והיכולת להשפיע עליה ברגע הבריאה
אתר דואלוג
טענה – אסטרטגיה הינה בעלת הקשר ייחודי (ולכן משתנה מעת לעת) ומבוססת על תפיסת עולם של האסטרטג ולא על מידע מודיעיני כלשהו. האסטרטג פועל במגרש אחר לחלוטין מזה בו פועלים ראשי מערכת הביטחון / מפקדים ולכן סביבתו של האסטרטג אינה דומה לסביבתו של מפקד.

כתיבת תגובה