מפגש בין שתי פילוסופיות חיים – אמונה

בבואו לתאר את המהפכה ההומניסטית והשלכותיה על חיינו עד היום, טען, פרופ' יובל נח הררי כי "הסיפור הדתי הגדול של העולם המודרני אינו אובדן האמונה באלוהים, אלא עליית האמונה באדם".[1]  להבנתנו, אין מדובר רק בתהליך של עליית האמונה באדם, אלא בכזה שהביא לדחיקה וצמצום מקומם של האל והדת, עד כדי הפרדתם מכלל תחומי החיים האחרים. תהליך זה של הוצאת האל מהחיים הציבוריים, הינו אחד התהליכים המרכזיים המשפיעים על אופן החשיבה ותפיסת המציאות במערב בכלל ובישראל בפרט.

לא רק ישראל ממוקמת באזור בו האמונה הינה רכיב מהותי ומרכזי בתפיסת החיים. יש כאלה שיסתכלו על מפת המזרח התיכון ויחשבו שאנחנו מתכוונים בעיקר לישראל ביחס לעולם המוסלמי, אבל לא ! סוגיה זו של מקומו של האל בכלל תחומי החיים משליך גם על תפיסתנו את המציאות, הבחנתנו בין טוב לרע ועל השיח בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית (חרדים, המגזר הערבי, הדרוזי, הבדואי, הצ'רקסי ועוד).

אנחנו בכוונה לא אומרים דת (על טקסי הפולחן שבה) אלא מתמקדים באמונה. על מנת לפתח סוגיה זו נתחיל בסוגיה הבסיסית – למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים אמונה ? אנחנו מדברים על רעיון / מסגרת, שגדולים מהאדם.  אחד מאמין במדע, אחד מאמין באל, ואחד ברוסיה הגדולה. האם הנאור מזלזל באמונות שאינן שלו, שאינן מדעיות, שאינן באדם ?

על מנת לפשט את המושג נשתמש בהגדרתו של מרטין לותר, אבי הנצרות הפרוטסטנטית, שטען כי אמונה היא "חיים, יצירה ופעולה".[2]  מה מאתגר בהבנת המושג אמונה ? היותה רב  מימדית, כיוון שהיא נוגעת בכל תחומי החיים. אל מול אתגרי החיים כל אחד זקוק למשהו לאחוז בו, שיאפשר לו להתמודד ולהתקדם. אמונה קשורה לאופטימיות ולתקווה והקישור לפולחן הדתי בלבד מרדד את העיסוק בה ואף ייתכן שהוא מרתיע אנשים מלעסוק בה.[3] 

האמונה אינה מסגרת רעיונית בלבד אלא היא פרקטיקה. היא זו המאפשרת לאדם להתמודד עם העובדה שלא תמיד ברור מה טוב ומה רע, עם הספק ומהי האמת. האמת היא אמונה כפעולה, שחלק ממהותה הוא שינוי. לחיות זה להאמין. במקביל וביחד עם זה קיימת המורכבות בחיים שאיתה צריכים להתמודד – כיצד מתקדמים לעבר האופק אותו סימנו ובמקביל, איך מתמודדים עם היום יום. כלומר המאמין חי במנעד בין קצוות. האמונה היא ביטחון ותנועה. הביטחון מאפשר את התנועה, אין אחד ללא השני. ההתמודדות עם מורכבות החיים יוצרת מספר רב של כיווני פעולה ותנועה. אין כיוון אחד ואין יעד, אלא עצם התנועה והשינוי הם המהות.

"שמור על האמונה

היא תשמור עליך ער

אל תשבר"

שי גבסו

[1] יובל נח הררי, המהפכה ההומניסטית, בתוך: יובל גלעד (עורך), מהפכות, נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו (מושב בן שמן: מודן הוצאה לאור, 2017), עמ' 13.

[2] Martin Luther,  Martin Luther’s Definition of Faith, Ligonier Ministries, Apr 24, 2015.https://www.ligonier.org/blog/martin-luthers-definition-faith/ 

[3] Theo Hobson, Faith (Durham : Routledge. 2009), pp.2-3.