טענה די רווחת היא כי מאמין אינו רציונאלי. הרי רציונאלי הינו האדם הפועל עפ"י שכלו. פרופ' אומן הגדיר רציונאליות:
רציונליזם היא התנהגות המקדמת את מטרותיו של האדם, המטרה אינה נקבעת בהכרח באופן מושכל, אולם המבחן הרציונלי בודק אם הפעולה שננקטה מקדמת את אותה מטרה בצורה האידיאלית או לא
האם פעילות מתוך אינטואיציה אינה פעילות רציונלית? האם פעילות מתוך ידע שאינו אמפירי אינה רציונלית? ההבנה של ניוטון אודות הגרביטציה היא כזו. הוא לקח מספר תופעות שנראות דומות והסביר אותן בחוק טבע אחד ובנה תאוריה כוללת עם כח הסברי מקיף. הצדקת הגרביטציה – הסבירה מרחב גדול של תופעות. מדובר בהנחה תבונית שאינה אמפרית. הוא ארגן את הידע ולכן נתן מקום למיסטיקה. ההנחה שאתה יכול לקבל השראה מדברים שונים היא המייצרת את קפיצות הידע האנושי. ההבנה של ארכימדס באמבטיה נבעה מהשראה. מי מאתנו אינו יכול להעיד על עצמו שלקח החלטה חשובה ביותר בכל תחום שהוא, על בסיס אינטואיציה. זו לא הייתה החלטה רציונאלית ?
להבנתנו המאמין אינו פחות רציונלי מהנאור. רציונאליות היא ניסיון להבין את מה שמתרחש בעולם ואת מקומי בו באופן שחורג מן האישי בלבד. למה הכוונה באישי ? לא היעד ששמת לעצמך חורג מן האישי, אלא ההבנה. הרציונליסט משתמש בשכל שלו, ברציו כדי להבין את העולם. השכל הוא החלק של ההיקש וההבנה והלמידה. אין שום דבר באמונה באלוהים / במשהו אחר שהוא לא רציונאלי.
זווית נוספת לבחון את ההבדלים בין הגישות הינה דרך ההבדלים בחשיבה בין ה"קיפוד לשועל"[1]. צבי לניר נגע בהבדלים בין הגישות בהקשרי פרקטיקות החיים. בשם החיפוש אחר יציבות וסדר, הקיפודים "מחפשים גורם עליון, שיורה כיצד לחיות את החיים", "הקיפוד מקבל עליו את התבניות שמוצעות לו מבחוץ". לעומת זה, השועלים "תופסים את המציאות כמצויה בתנועה מתמדת, שכדי להבינה ולגבש את דרכי פעולה חדשות ההולמות אותה, הם נדרשים לשלב בכל פעם מחדש את האסוציאציות, התובנות והידע הרלוונטי…".[2]
הפילוסופיה המערבית (למרות השינויים שהתפתחו בעולם) עדיין שמה במוקד את הגישה הקיפודית – ישנה סמכות עליונה, יש לוגיקה שנכתבה ועל כל אחד ללמוד את ההנחיות והשיטה.
[1] יהושע ברלין כתב את המסה אודות "הקיפוד והשועל" בה התמקד בהבדלים בין סופרים רוסיים במאה ה-18 , יהושע ברלין, הקיפוד והשועל: מסה על השקפת טולסוי על ההיסטוריה (תל אביב:רשפים, 1979). צבי לניר ניתח על בסיס גישה זו את ההבדלים בין גישות החשיבה של הקיפוד והשועל בהקשרים שונים בחיים. צבי לניר, פנקס הכיס של השועל, על השועליות שבנו כחשיבה ודרך חיים (ספרי ניב: 2020).
[2] צבי לניר, פנקס הכיס של השועל, עמ' 9 – 11.
כתיבת תגובה