"אם הייתי צריך לאפיין את מה שמגדיר את הגאונות האנושית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, הייתי מכנה זאת: היכולת להפוך את השונה למחלה ולחפש לו תרופה"
דוד צור, האסטרטגיה שניצחה את הארנב, עמ' 63.
כנגזרת מהצורך לדייק (ועקרון האוניברסאליות) החשיבה המערבית עוסקת בתיוג / הגדרה של כל דבר. דוד צור טען כי "ללא קטגוריות, איננו מסוגלים לתפוס את המציאות סביבנו".[1] סוגיה זו באה לידי ביטוי בשנים האחרונות בהקשר ניתוח הגיונות חזבאללה או חמאס למשל. שאלה שחוזרת על עצמה היא "מה הזהות של חזבאללה ? ג'האדית ? איראנית ? שיעית ? לבנונית ? כנ"ל חמאס – זהות של האחים המוסלמים או לאומית פלסטינית ?
הניסיון לקטלג את הזהויות על מנת להבין את הגיון פעולתן של התנועות הנ"ל הוא משהו שעובר כחוט השני מאז הקמתן. בשנים האחרונות יש שינוי, מניסיון של חלוקה לזהות כזו או אחרת ("או או") מתבצעת חשיבה של "גם וגם". כלומר זו גם זהות איראנית וגם שיעית / לבנונית בהקשר חזבאללה למשל. כיצד שינוי זה בא לידי ביטוי ? בהגדרת התנועות כ"ארגון טרור היברידי" ("בן כלאיים").[1] בעולם האפייה קיים גם "לחם היברידי" – לחם המשלב גם מחמצת וגם שמרים.[2]
להבנתנו, שינוי זה (המעבר מ"או או" ל"גם וגם") אינו שינוי בפרדיגמה / צורת חשיבה אלא מתיחת אותה הפרדיגמה לפיה קיימות זהויות שונות ונפרדות גם כאשר הן משויכות לאותו אדם/ארגון/תנועה.
כיצד זה משפיע עלינו? היטיבה לתאר רחלי שורק, אימו של דביר שורק ז"ל שנרצח (2019) בגוש עציון:
אני שואלת את עצמי למה דביר תפס כל כך הרבה אנשים מכל הקהלים. אז אולי זה בגלל העיניים שלו, ואולי זה בגלל שמצאו אותו חובק את הספרים של דויד גרוסמן. זה בלבל אנשים. מה פתאום בחור עם פאות קורא גרוסמן ? לאנשים נוח להישאר בתוך השבלונות והסטיגמות. זה מייתר את החשיבה, מאפשר לנו להגיב באופן אוטומטי. הבלבול הזה עירבב אנשים, גרם להם לצאת מעצמם.
החיים מלאים, פשרות וסתירות! זה היום יום. מחיי נישואין, דרך חינוך ילדים, ועד הבחירה בעיסוק למחייתנו. אז איך בסוגיות מסוימות שנוגעות ליחסים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית למשל, חלקנו מדברים בצורה אבסולוטית, חדה, חסרת פשרות ? וחושבים שזה יפתור / יקדם את חיינו ?
ח"כ לשעבר יאיר גולן סיכם זאת שאמר – "אני חושב שאנחנו צריכים ללמד אנשים להכיר בשבח המבוכה. כן בעולם האמיתי אין תשובות קליר קאט. לפעמים יש שחור או לבן, אבל הרוב אפור".[1]
חזבאללה וחמאס כתנועות אמוניות נעות ופועלות במנעד/בטווח שבין המתחים. מנעד הינו בהקשר – לחזבאללה יש מנעד בהקשר מערכת היחסים עם מדינת לבנון וכן הקשר אחר למנעד הקיים בין לבנון לאיראן. כך, מתקיים אימוץ ו/או הזדהות ו/או תחושת שייכות עם חלקים מהמאפיינים השונים של כל קוטב, יוצרים "מציאות" מסוימת הנובעת מחיכוך של כל אלה האחד בשני ובנוספים הקשורים לקטבים אחרים וכך מגבשים את ההתבוננות על כל התפתחות במציאות.
לכן, ניתוח רלוונטי יותר להבנתנו, של התנהלות חזבאללה למשל, הוא ניתוח הוליסטי של התווכים. זה לא "או או" / "גם וגם" אלא פעילות חזבאללה בתווך בין קצוות.
[1] ח"כ יאיר גולן בראיון לרוית הכט, הארץ, 24 בינואר 2020.
[1] איתן אבניאון, מילה במילה, אוצר המילים הנרדפות ניגודים ושדות סימנטיים (ללא עיר: איתאב בית הוצאה לאור, 2000), עמ' 123.
[2] ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, 2 באוגוסט 2019.
[1] שם.
כתיבת תגובה