בסדרת פוסטים הבאים נעמיק בועדת אגרנט והשלכותיה על התפיסה הישראלית שהתמקדה במידע. פוסט זה הוא במסגרת ניתוח מלחמת יום כיפור – פרדיגמה אחרת. לפוסט הראשון בנושא.
על רקע ההפתעה הבסיסית והשלכותיה על ישראל שלאחר המלחמה הפכו ועדת אגרנט והמלצותיה למעין סמן ימני ועוגן לתשובה על השאלה: מה לעשות, על מנת שהפתעה כזו לא תחזור שנית ? ועדת אגרנט, בפועל הביאה לשני תהליכים משמעותיים המשליכים עד היום על ישראל בכלל ועל מערכת הביטחון בפרט.
האחד – תרבות ועדות החקירה. מאז מלחמת יום כיפור נשמעת לא פעם הצעה למינוי ועדת חקירה ממלכתית בנושא כזה או אחר. כאשר עוסקים בתהליך מכני או תהליך טכני יש הגיון בדבר, יש בעולם מומחים בתחומים שונים שיכולים לתת תשובות.
לעומת זאת, מינוי ועדת חקירה או היסמכות על מומחים לבחינת סוגיות מופשטות של קבלת החלטות בעיתוי והקשר מסוים (מלחמה, מגפה), לא יכול להביא להפקת לקחים רלוונטיים למניעת ההפתעה / מחדל הבא. כיצד שופט, אקדמאי או בעל תפקיד אחר יכול לשפוט קבלת החלטות של כל בעל תפקיד בדיעבד ולהפיק מזה לקח רלוונטי ?
קבלת החלטה בסביבה האסטרטגית אינה תוצאה של תהליך טכני אלא נובעת גם מתפיסת עולם, אינטואיציה וניסיון חיים. מלקולם גלדוול ציין בספרו "ממבט ראשון", שעסק בהרחבה בסוגיית האינטואיציה, כי "החלטות המתקבלות במהירות רבה עשויות להיות טובות ממש כמו החלטות שהתקבלו בזהירות ולאחר מחשבה רבה".[1] בדומה לו סיפר מנכ"ל חברת "אפל", טים קוק במהלך הרצאה: "אני לא יודע איפה הייתי היום אילו האינטואיציה שלי הייתה מפסידה במאבק שהתחולל בינה לבין המוח השמאלי שלי…אבל בטוח לא הייתי עומד מולכם ונושא את הנאום הזה"[2].
כיצד ניתן לשפוט החלטה שהתקבלה בהקשר ייחודי ובסיטואציה סינגולרית ? כאשר מנתחים ומחפשים רק את הממד הטכני (התהליך כביכול) נוצר עיוות. ואכן המלצות הועדה יצרו עיוותים מסוימים שניגע בהם בהמשך.
כך למשל, כאשר ועדת וינוגרד, "לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006", הגישה את הדו"ח שלה ב-2008. האם דו"ח יכול להיות רלוונטי כשנה וחצי לאחר המלחמה ? הרי בהקשר האופרטיבי, צה"ל במהלך תקופה זו (בדומה לתקופה שלאחר מלחמת יום כיפור) ביצע שורת תחקירים ומימש חלק מהלקחים. גם אם היה קורה הבלתי אפשרי והדו"ח היה מוגש כחודש לאחר מינוי הועדה, (עוד ב-2006) ספק אם המלצותיה היו רלוונטיות נוכח הניתוק ואי יכולתה של הועדה לבחון את ההחלטות שהתקבלו. ועדה כאמור בוחנת את ההחלטות באופן טכני, ואילו הסיטואציה בה התקבלו ההחלטות ואופן בו התקבלו אינם טכניים.
התהליך המשמעותי השני אותו חוללה ועדת אגרנט הוא המיקוד במידע – איננו מטילים ספק/דופי בחשיבות המידע ובחשיבות הפיתוח הטכנולוגי לעיבוד מידע. אנו תוהים לגבי השלכות ההתמקדות במידע על תפיסת המציאות שלנו ופרשנות המציאות.
ועדת אגרנט התמקדה בהכנות צה"ל למלחמה, בסוגיית המודיעין וכן בניהול המלחמה בימים הראשונים (עד למתקפת הנגד של ה-8 באוקטובר 1973).[3] מסגור זה של הנושאים ושל תקופת הזמן המוגבלת, תיעל את דיוני הועדה לתוך מסגרת אופרטיבית טקטית. סוגיית ההפתעה המודיעינית שעמדה בלב עבודת הועדה וממנה נולד המושג קונספציה התמקדה בסוגיית הידיעות שהגיעו ובאופן הערכתן, כיאה לדיון אופרטיבי – טקטי.
גם רח"ט מחקר לשעבר, תא"ל (במיל') דרור שלום התמקד במידע כאשר טען במסגרת ראיון בהקשר הפתעת יום כיפור כי:
הם לא היו אז פחות חכמים ממני…הם היו אנליסטים, ערביסטים, רחבי אופקים…הם טעו בזה שהם היו צריכים לראות את השלם. התרעה לא תתחיל מסימנים מעידים כשמורידים את הכיסויים מהטנקים. זה כבר מאוחר מדי. זו החשיבות של מחקר המעצמות, יחסים בינלאומיים, מחקר כלכלי.
מה הם היו רואים ממחקר כזה?
מחקר כלכלי היה מראה להם שסאדאת מבין שהוא "על הקאנטים". ביום כיפור התעלמו מסאדאת. זילזלו בו. מחקר אישים היה מבהיר להם במי מדובר, ומאפשר להם להבין שפניו למלחמה.
והיום ?
היום יש אצלנו האצה דרמטית בכל נושא המחקר הכלכלי….במחקר אישים, אי אפשר להתעלם מהניסיון שצברנו בחקירת נצראללה, סינואר, מנהיגי איראן. ולא למדנו רק אותם, אלא גם את הסביבה הקרובה שלהם. כך שכשאתה מקבל מידע אינטימי לגביהם, אתה מבין ויודע לפרש אותו.
[1] יוסי יהושוע, "אם איראן תחליט תוך שנתיים יש לה גרעין. נסראללה במצב קשה. אבל הרשות הפלסטינית היא פצצה מתקתקת", ידיעות אחרונות, 9 באוקטובר 2020.
רח"ט מחקר לשעבר מחפש בקטע הנ"ל את התשובות במידע ולא בתפיסה. הדבר האחרון שאפשר לומר על עבודת המודיעין בתקופה שלפני מלחמת יום כיפור הוא שהיה מחסור במידע. יתר על כן, קיים חשש כי מידע, לעיתים קרובות, מחזק את התפיסה השלטת ובוודאי לא גורם בפני עצמו להתבוננות מחודשת על תפיסתנו את המציאות.
[1] מלקולם גלדוול, ממבט ראשון (ירושלים: כתר הוצאה לאור, עברית הוצאה לאור, 2005), עמ' 15.
[2] אורן הוברמן, "איך האינטואיציה עובדת? כלכליסט, 29 בספטמבר 2011. https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3533866,00.html
[3] ועדת אגרנט. ויקיפדיה. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%98
כתיבת תגובה