מאז מלחמת יום כיפור, קיים מעין טקס קבוע בלוח השנה הישראלי. הטקס מתמקד בחשיפת עוד נתון על מחדלי המלחמה ההיא. פעם זה מסמך ופעם זו ידיעה, מי אמר למי באיזה עיתוי ביחס לשעה 1400 של ה-6 באוקטובר 1973. העיתונאי דורון רוזנבלום כינה זאת "ננו תיאולוגיה מבצעית",[1] ניתוח וחפירה בכל נתון ונתון על מנת לתת הסבר לאירוע.
הסכסוך המפורסם בין שני ענקים בתחום המודיעין, ראמ"ן במלחמה האלוף (במיל') אלי זעירא וראש המוסד דאז צבי זמיר מתמקד במידע. נראה שכל תחקירי המלחמה ובראשם דו"ח ועדת אגרנט התמקדו בעיקר במידע. השאלה ההיפוטתית "אילו הופעלו האמצעים המיוחדים" היא שאלה שעוסקת במידע. פרופ' אורי בר יוסף בספרו "הצופה שנרדם, הפתעת יום כיפור ומקורותיה"[2] שמהווה עד היום את אחד הספרים המרכזיים בנושא מתמקד במידע.
כפי שכבר ציינו, מידע הוא כלי מרכזי בסביבה הטקטית. התרעה, גם היא כלי מרכזי בסביבה זו. דיון המתמקד במידע ובנתונים הוא דיון טקטי. השאלה – מהם שורשיה של מלחמת יום כיפור איננה שאלה טקטית. היא אינה שאלה מהסביבה הפשוטה של שאלות ותשובות טכניות. היא סוגיה סבוכה ולכן על מנת לנתח את מלחמת יום כיפור צריך כפי שטען גם צבי לניר להתמקד בתפיסה.
ובכן, מה השתנה בתפיסת ישראל את עצמה ואת היריב בעקבות השינוי המהותי שהביא הניצחון בששת הימים ואילו כלים מבצעיים פותחו נוכח זה ?
רבים וגדולים מאתנו שאלו כבר את השאלה "אילו הייתה התרעה למלחמה" – אם הייתה התרעה היינו כמדינה ערוכים טוב יותר למלחמה ? האם הבנו באמת את ההיגיון המערכתי של המהלך של סאדאת ? האם הבנו שסאדאת לא מכוון למהלך המאיים על קיומה של מדינת ישראל ? מדוע בפרוץ המלחמה נשלחו הכוחות ישירות לחזית, למרחב התעלה כדי למנוע הישג מהמצרים ונתקלו בטילי הסאגר ? להבנתנו, התרעה לא הייתה מחוללת מענה אחר לשאלות אלה.
אנחנו לא מחפשים להקטין או לגמד את סוגיית ההתרעה או אי ההתרעה ולא להפוך לסוגיה שולית. אנו טוענים כי שורשיה של מלחמת יום כיפור והשלכותיה לא מתכנסות לידיעה כזו או אחרת, אלא נעוצים בתפיסה הישראלית את היריב ובעיקר בתפיסה הישראלית את מדינת ישראל (בכלל וביחס ליריב בפרט).
צבי לניר הסביר כי ההפתעה הבסיסית במלחמת יום כיפור:
"נוגע לגילוי הפתאומי ואולי אף הטראומטי של הפער במערכת הרחבה מאוד של הדימויים על היריב, ועל עצמנו ביחס ליריב"
התדהמה הבסיסית אינה תוצאה של כישלון ההתרעה אלא של מספר גורמים – תפיסה צה"לית שגויה, תפיסה שגויה של המטכ"ל את הסביבה האסטרטגית, תפיסת מציאות ישראלית שגויה.
לאבני היסוד בנושא מלחמת יום כיפור לחצו כאן.
[1] דורון רוזנבלום, "תשושים מהסברים", הארץ, 4 באוקטובר 2003. https://www.haaretz.co.il/misc/1.915256 .
[2] אורי בר יוסף, הצופה שנרדם, הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה (לוד: זמורה ביתן, 2001).
כתיבת תגובה